 |
בבריטניה, כידוע, מונהגות בחירות איזוריות, כך השמדינה מחולקת למעל 600 אזורי בחירה, ברובם כ 10-40 אלף מצביעים, כאשר כל אזור שולח נציג אחד לפרלמנט.
פעמים רבות ההכרעה במחוז מתרחשת בהפרש של מאות קולות בלבד.
בסופו של דבר הלייבור שקיבלו 35.3% מקולות הבוחרים - קיבלו 55% מהמושבים בפרלמנט (כלומר רוב מוחלט).
לעומת זאת השמרנים שקיבלו 32.4% מקולות הבוחרים (הפרש זעום לכל הדעות) - קיבלו רק 30% מהמושבים בפרלמנט.
הייצוג של שאר המפלגות בפרלמנט הוא כמחצית מחלקן היחסי בקולות המצביעים.
-בסיכומו של דבר, תאורטית, מפלגה יכולה לקבל רוב מוחלט בפרלמנט גם עם רק 25%+1 מהמצביעים הצביעו לה.
ועכשיו תוסיפו לזה את העובדה שמחוזות הבחירה לא קבועים והפרלמנט משנה אותם (מאחד/מפצל/יוצר מחוזות חדשים) מפעם לפעם (תאורטית הוא יכול לשנות אותם באופן קיצוני לטובת המפלגה שכרגע נמצאת בשלטון ובעלת רוב מוחלט בפרלמנט).
לי, בתור צופה מבחוץ, זו נראית שיטת בחירות מעוותת לחלוטין,שמביאה לכך שהפרלמנט לחלוטין לא ייצג את עמדת רוב הציבור (דמיינו לעצמכם שהמפלגות שקיבלו יחד 65%(!) מקולות הבוחרים רוצות ליצור קואליציה נגד מפלגת השלטון, הן עדיין במיעוט ויש להן רק 45% מהפרלמנט!! הלא זה אבסורדי לחלוטין)וקשה לי להבין איך הדמוקרטיה בכלל ממשיכה להתקיים שם בתנאים הנ"ל.
ובכל זאת זו היא "אם הדמוקרטיות", המדינה הדמוקרטית אולי הותיקה והיציבה ביותר וסמל לאיך דמוקרטיה צריכה להיות בעיני רוב העולם.
אז מה לעזעזל הולך פה? איך העסק הזה מצליח לעבוד?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש