בתשובה לדובי קננגיסר, 09/06/05 23:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הטרחת אותי בשעת לילה מאוחרת אל הספריה. כך כותב הרשב"ם שמות כא, י: שארה - מזונות, כמו "ואשר אכלו שאר עמי" (מיכה ג ג). כסותה - מלבושים. ועונתה - בית דירה לפי הפשט, לשון מעון, כי המ"ם של מעון כמו מ"ם של מקום ושל מלון שאינו עיקר. הרי מזון וכסות ומדור. וראב"ע הארוך כותב: וענתה - יש אומרים דירתה, וכמוהו לפי דעתם וענה איים (ישעיה יג כב). וענתה שמה (הושע ב יז). ולפי דעתי, כי וענה איים כמשמעו, כמו וענית ואמרת. דרך משל, כי שם כתוב ושעיר על רעהו יקרא. גם וענתה שמה , תנגו, כמו ענו לה' בתודה. ועונתה על המשכב, שהוא עת דודים, כי מלת עת בחסרון נו"ן כמו אמת, על כן נדגש תי"ו והנה עתך. ובקצר: ועונתה יש אומרים כי פירושו דירתה, וכמוהו "וענתה שמה". גם שניהם מגזרת מעונה (דברים לג כז), וכן וענה איים. וקדמונינו אמרו שעונתה רמז לעת השכיבה. וחזקוני מסכים עם הרשב"ם. אגב, רמב"ן מייחס את שארה לקרוב הבשר וכסותה לכסות מטתה. ממש הפוך מהרשב"ם. לגבי פשט: בגמרא, משמעות המילה פשט היא שונה לגמרי, אבל החל מימי הבינים משמעות המלה פשט היא הפירוש לפי הטקסט עצמו ללא תוספת. ומכיון שמדובר על אמה, הרי שייתכן מאוד לפרש שהכוונה היא שהוא דואג לכל צרכיה הפיסיים. ולעומת זאת, הרמב"ן טוען שעליו לשאוג לקרבת בשר ואחרת הוא לא דואג לה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ואף אחד לא שואל מה בכלל הגישה הזו שהבעל צריך להתחייב לדאוג לאישה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |