בתשובה לאורי פז, 09/06/05 18:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האמת היא שאף פעם לא הייתי ב"מסיבות אורגיות למיניהן", למרות שאני חילוני לגמרי. משום מה נדמה לי שלרבים בחברה החילונית (כולל אותי) *לא* יהיה כל כך קל "מצפונית/טכנית/דימוית-חברתית" ללכת למסיבות כאלה, *למרות* שאנחנו חילונים. לפי דבריך-אתה, ישנם חרדים מסויימים המפרנסים את הסרסורים. אני מניח שלהם אין בעיות מצפוניות ללכת לאורגיות, וגם הדימוי החברתי שלהם לא ייפגע יתר על המידה, כנראה. שאלה: אילו בעיות טכניות עומדות בפני חרדי שרוצה ללכת למכון ליווי? הכסף או הנסיון? "הנקודה היא לא על עצם עניין הז**ן, כמו על *עם מי ובאילו נסיבות*". אוקיי, הבנתי. אבל רגע אחד! מי קובע עם מי ובאילו נסיבות מותר, מה טוב ומוסרי ומה בזוי? השמיים עצמם או אולי מר אורי פז, כנציגם עלי אדמות? "מלבד העובדה שכל פמיניסט/ית הייתה מרימה את קולה ברמה לנוכח השיעבוד הנבזי של גוף האישה הפרוצה כחפץ סתמי וזול". תן לי לחדש לך משהו- פמיניסטיות רבות מעדיפות לדבר דווקא על היחס המשפיל אל האשה ביהדות. "קול באשה ערווה", כך אומרים, לא? יופי של כבוד לאשה וליכולותיה האינטלקטואליות. גם לקרוא "פרוצה" לאשה שמקצרת את החצאית סנטימטר מעל הקרסול זו דרך מצויינת לחלוק לה כבוד. "השיעבוד הנבזי של גוף האישה הפרוצה כחפץ סתמי וזול שניתן להשליכו לאחר השימוש ככלי שאין בו חפץ" מזכיר לי משום מה את היחס של החרדים לגרושות. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |