ברוך שפטרנו מעולה של זו 307376
האייל האלמוני יום ה', 9/6/2005, 18:02
ברוך שפטרנו מעולה של זו 307383
ראובן • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 9/6/2005, 18:12
זה עלה לנו כסף? לפי מה שכתוב בלינקים לא היתה שום השפעה ( פרט להשפעה פסיכולוגית) לקיום הרצועה.
במחשבה שניה, אולי אתה חושב שביטלו את ה"רצועה" האחרת.
ברוך שפטרנו מעולה של זו 307386
א. ווטסון • בתשובה לראובן יום ה', 9/6/2005, 18:21
לא צריך לזלזל בהשפעה פסיכולוגית. לעיתים היא מכתיבה התנהגות כלכלית.
אבל ביטול מעורבות מיותרת באשר היא אינו רעיון רע, למקרה שיבוא יום ויהיה שר אוצר או נגיד בנק ישראל שבעד מעורבות יתר, וייזכר שיש רצועת ניוד שצריך לצמצם במקום לבטל.
ברוך שפטרנו מעולה של זו 307387
ראובן • בתשובה לא. ווטסון יום ה', 9/6/2005, 18:30
ומה מונע ממנו לעשות זאת גם כשהרצועה לא קיימת? אגב, אם הביטול יגרום לאפקט פסיכולוגי שיגרום לניוד גבוה יותר של השקל, הרי שנגרם נזק, לא?
ברוך שפטרנו מעולה של זו 307427
א. ווטסון • בתשובה לראובן יום ה', 9/6/2005, 20:58
אני סבור שיש קושי רב יותר להסכים על רצועה כשאינה קיימת מאשר לשנות את רוחבה כשהיא כבר קיימת, וזו גם הסיבה שטרחו לבטל את הקיימת.

יציבות השקל כגורם חיובי הינה בעיקר תוצאה של מדיניות פיסקלית אחראית, ולא של רצועת ניוד כזו או אחרת. אם אין אחריות פיסקלית אבל מקבעים את שער השקל דרך רצועת ניוד בד"כ גורמים הרבה יותר נזק מתועלת. האפקט הפסיכולוגי אליו התכוונתי אינו מתן רשות לשקל להשתולל (שהרי דבר לא משתנה במדיניות מלבד ביטול מנגנון הרצועה שלא תפקד הלכה למעשה כבר 5 שנים) אלא הצהרה בדבר המשך הקו הליברלי, שמעודד את השוק לצמיחה, ומאותת על המשך הקטנת המעורבות הממשלתית (גם אם לעיתים בצעדים סמנטיים כאלה).
ברוך שפטרנו מעולה של זו 307446
דובי קננגיסר • בתשובה לא. ווטסון יום ה', 9/6/2005, 21:55
השאלה היא אם בתקופה הקרובה לא נראה תנודות דרסטיות בשערי המט''ח בעת שספקולנטים שונים משחקים עם הצעצוע החדש שלהם.
ברוך שפטרנו מעולה של זו 307511
א. ווטסון • בתשובה לדובי קננגיסר יום ו', 10/6/2005, 0:14
ביטול רצועת הניוד, שהיתה רחבה ו''מתה'' גם לפני ביטולה, אינו מספק צעצוע חדש לספקולנטים. כאמור, זהו בעיקר צעד סמנטי ליברלי, ומקשה על החזרת רצועה כזו בעתיד.
יתרה מכך, סביר להניח ששר האוצר והנגיד, שמתנגדים לרצועת הניוד, יבטלו אותה כשהם סבורים שלא צפויות תנודות חדות מדי, אחרת, כולם יקשרו בין התנודות החדות לביטול הרצועה, ויהיו קולות רבים שידרשו את החזרתה והפעלתה במתכונת קשיחה יותר.
ברוך שפטרנו מעולה של זו 307514
האייל האלמוני • בתשובה לדובי קננגיסר יום ו', 10/6/2005, 0:16
אמור נא, האם תוכל להסביר לי, אחת ולתמיד, מהי הרצועה הזאת?
ברוך שפטרנו מעולה של זו 307546
דובי קננגיסר • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 10/6/2005, 0:50
יש לך שער של מטבע החוץ, כן? נגיד, כיום דולר אחד שווה בערך 4.4 ש"ח. לפעמים יש תנודות במטבע הזה. התנודות הללו הן טבעיות ואין איתן שום בעיה, אבל לעיתים, מסיבות שונות, התנודות נהיות מאוד חריפות - למשל, נפילה של השקל לעומת הדולר בקצב של עשרה אחוז ביום אחד, או עלייה שכזו. את התנודות החריפות הללו רצו למנוע. לכן קבעו את "האלכסון", הידוע גם כ"הרצועה". האלכסון קובע את הטווח שבתוכו מותר למטבע הזר לנוע ולנוד כאוות נפשו. למה זה אלכסון? יש ההנחה היא שבאופן טבעי יש עליה בשער המטבע הזר עם הזמן, ולכן המינימום והמקסימום של הטווח הזה עולים לאט לאט.
כל עוד המטבע הזר נשאר בתוך הטווח המותר, מאפשרים לו לנוע בחופשיות. אבל כאשר יש חריגה מהטווח, בנק ישראל מחוייב להתערב במסחר במטבע הזר על ידי רכישת או מכירת מט"ח (בהתאם לכיוון הדרוש), כדי לייצב את שער המטבע ולהחזיר אותו לתחומי האלכסון.

אני זוכר שפעם דובר על תיקון האלכסון כך שהוא ילך ויתרחב עם הזמן - שהפער בין המינימום למקסימום ילך ויגדל עד שהאלכסון יאבד כל משמעות. בסופו של דבר ביצעו הרחבה חד פעמית של האלכסון, ועכשיו ביטלו אותו לגמרי.
ברוך שפטרנו מעולה של זו 307549
האייל האלמוני • בתשובה לדובי קננגיסר יום ו', 10/6/2005, 1:02
שאפו על ההסבר, פעם ראשונה שהצלחתי להבין על מה מדובר.
ברוך שפטרנו מעולה של זו 307679
האייל האלמוני • בתשובה לדובי קננגיסר יום ו', 10/6/2005, 13:46
בקשר להערה האחרונה:

הצעד החשוב באמת שעשו היה "ליישר" את האלכסון התחתון (כלומר להפסיק את השטות הזו שאומרת ששער הדולר *חייב* לעלות באופן מתמיד). החלק השני, הפחות חשוב, היה כפי שציינת להרחיב את האלכסון העליון, כלומר *לאפשר* לדולר יותר חופש לעלות(אך מבלי לאלץ אותו לעשות כן).
ברוך שפטרנו מעולה של זו 307681
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 10/6/2005, 13:56
והנה הנתונים המדוייקים יותר:

הבעיה עד 97 הייתה שהאלכסון קבע ששער החליפין חייב לעלות מידי שנה ב 6%, וכאשר זה לא קרה (כלומר השקל לא נחלש מספיק או אפילו התחזק) - בנק ישראל נאלץ לקנות הרבה מליארדים של דולרים.
ב 97 שינו את זה ל 4% ואחר-כך ל 2% ומאז בנק ישראל לא חוייב שוב לרכוש דולרים(למרות שלא היה רחוק מזה בכמה הזדמנויות).

הגבול העליון של הרצועה, שכביכול אמור למנוע מהדולר לזנק ל 10 שקל מחר בבוקר, כבר מזמן חסר משמעות.
ברוך שפטרנו מעולה של זו 307677
האייל האלמוני • בתשובה לדובי קננגיסר יום ו', 10/6/2005, 13:43
גבולות הרצועה היו כאלה שמאפשרים לדולר(שהיום שווה 4.4 שקלים) לנוע בעך בין 3.5 ל 7.5 שקלים.

אם ספקולנטים שונים יחליטו שבא להם עכשיו דווקא למכור דולרים תמורת 3.49 (או פחות)שקלים או לקנות דולרים תמורת 7.51 שקלים(או יותר), אני לא חושב שזה יפריע למישהו...
ברוך שפטרנו מעולה של זו 307676
האייל האלמוני • בתשובה לראובן יום ו', 10/6/2005, 13:39
מאז 1997 לא, אבל לפני זה היא הספיקה לגרום נזקים לא מבוטלים.
נזקי הרצועה 307851
אפופידס • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 10/6/2005, 21:56
למשל?
נזקי הרצועה 307852
ראובן • בתשובה לאפופידס יום ו', 10/6/2005, 21:57
האינתיפדה הראשונה.
נזקי הרצועה 307963
האייל האלמוני • בתשובה לאפופידס שבת, 11/6/2005, 14:26
למשל להכריח את בנק ישראל לקנות 7 מליארד דולר ללא יכולת להפעיל שיקול דעת בעניין:
נזקי הרצועה 308273
אפופידס • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 12/6/2005, 21:23
נו טוב, עכשיו זה נראה יותר הגיוני.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות