 |
בקשר ל-SMTP: קודם כל, חוסמים גישה לשרתי SMTP מחוץ לארגון (לאנשים בארגון בדרך כלל אין צורך להשתמש בשרת SMTP חיצוני).
שנית, מאפשרים גישה לשרת ה-SMTP הפנימי רק עם שם וסיסמא.
שלישית, יש מערכות שסורקות דואר יוצא בארגון, בדיוק עבור דברים כאלו.
זיהוי תעבורת HTTP הוא נושא מורכב יותר אם רוצים לתת לעובדים גישה חופשית למדי לאינטרנט. לפחות במקרה של הטרויאני הזה, הועברו כמויות מידע גדולות למדי לכתובת אחת. דבר כזה ניתן לזיהוי אם עוקבים אחרי התעבורה של המשתמשים בארגון.
בנוסף, התעבורה לא הייתה מוצפנת- כך ששוב ניטור של התעבורה היה יכול לזהות משהו חשוד (כמו במקרה של דואר, יש מערכות שסורקות תנועה יוצאת בארגון, לגילוי דברים חשודים).
אבל כמו תמיד באבטחה, אין פתרון מושלם.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש