בתשובה לדב אנשלוביץ, 06/06/05 15:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
להזכיר לך רק שממשל בוש לא התחיל להתעסק עם עירק מנקודת האפס. בשמונה שנות קלינטון ארה"ב ובריטניה המשיכו לאכוף את ה no fly zones בעירק ולהפציץ מטרות בתוך עירק, ויש גופים הטוענים שחלק מההפצצות הללו נועדו לעורר פרובוקציה (אפשר למצוא סימוכן אבל אין לי כח כרגע). ב1998 הקונגרס העביר החלטה שיש להפיל את המשטר העיראקי, אם כי אז לא ננקטו צעדים ממשיים מחוץ להפצצות, פיטרולי חילות האויר, ועידוד גורמים חתרניים בתוך ומחוץ לעיראק (רק שלא תקבל את הרושם שההגדרה "ארגונים חתרניים" נושאת בהקשר הזה מטען שלילי). אגב, וזה לא שייך לתקופה המדוברת אלא ל 2002. מתברר ממזכר פנימי של הממשלה הבריטית כי יתכן וההחלטה לצאת למלחמה בעיראק התקבלה בקבינט הבריטי (ובממשל האמריקאי) לפני שהתקבלה החלטה מוסמכת על ידי הקונגרס, ובניגוד לאזהרות שר המשפטים הבריטי. מאמר על זה פורסם בטיימס של לונדון. יש תנועה קטנה שמתחילה לעשות נפשות בקרב חברי הקונגרס האמריקאי במטרה לפתוח בתהליכי הדחה של בוש, משום שהוא פעל בניגוד לחוקה המקנה רק לקונגרס זכות להכריז ולפתוח במלחמה. אתה רשאי כמובן לעשות עם פיסת המידע הזו מה שאתה רוצה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר כיבוש כווית ע''י סאדם חוסיין היה די ברור שהבחור מתכוון להשתלט על חצי האי ערב כולו והנפט שבו. מלחמת המפרץ באה כדי לסלקו מכווית ולמנוע סנריו כזה. ערב הפלישה לכווית כשסאדם כבר ריכז כוחות בגבולו הדרומי אמרה שגרירת ארצות הברית בעיראק לסאדם חוסיין שארצות הברית לא מתעניינת ביחסים שלו עם שכניו, דברים שיצגו אז את מדיניות ארצות הברית אז. ברור שהפלישה פקחה להם את העינים. אז בודאי שארצות הברית לא תסכים לכך שכל חצי האי יהיה בידי הבחור, והצעדים שעשתה שעליהם אתה מדווח באו להרתיע את סאדם ממחשבות כאלה, וזה טבעי לגמרי. אבל כפי שכבר חזרתי ואמרתי, הכיבוש של עיראק עצמו, לא היה מתבצע לולא ההתקפה על התאומים, שגרמה לארצות הברית להבחין בעוד כמה סכנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שיש כל מני אנשים שחולקים על המסקנה שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגיטימי. אבל אתה הבאת דוגמאות לכך שהיו תכנונים לכיבוש עיראק. העובדה הזאת כשלעצמה אינה כל כך חשובה, ולא על כך אני מדבר. למשל, אין לי ספק, למרות שאין לי שום מידע בעניין, שמתקיימים בצה''ל תכנונים לתקוף בצורה כזאת או אחרת את מתקני הגרעין של איראן. לו לא היו דברים כאלה, היה מדובר במחדל גדול, כי אם היה מתעורר צורך ברור לעשות זאת, לא הייתה שום תכנית. אבל העובדה הזאת כשלעצמה אינה אומרת שישנה סבירות בינונית אפלו שאכן נבצע דבר כזה. תכנון וקיום תכניות זה דבר אחד, ואישור לבצען הוא עניין אחר, שבודאי גם לו יש סבירות איזו שהיא אבל לא בהכרח גבוהה. השאלה היא האם מכל החכמים והידענים שחולקים על מסקנתי, יש מישהו שאומר בפרוש שארצות הברית התכוונה בצורה מוחלטת, לא רק שעשתה תכניות, לכבוש את עיראק לפני אירוע התאומים. אמירה מפורשת כזאת, נדמה לי שלא הבאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני מסכים עם דבריו של דב. בוש עלה לשלטון תוך הצהרה על כוונות התבדלות וצמצום הכוחות האמריקנים ברחבי העולם במובן של ''שהעולם ידאג לעצמו ואנחנו לעצמנו''. אך כפי שכבר קרה בעבר, העולם לא הניח לאמריקנים את המותרות הללו. לגבי קיום תכניות כיבוש עירק - זה ברור מאליו שישנן כאלו, על רקע ניסיון העבר הקרוב והקשיים שהערים סאדאם על צוותי האו''ם לפיקוח על נשק ההשמדה ההמוני. אגב, גם לישראל תכניות מתכניות שונות (שלא זה המקום לפרט) הקשורים בכיבוש מדינות. קוראים לזה ''תכניות מגירה'' או בלשון תיק-דבקה ''ישראל תכבוש בשבוע הבא את מאדים, כך מספרים מקורות תיק-דבקה באגף הריהוט''. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |