|
||||
|
||||
הם לא פלשו לאדמות לא להם. זה מאוד ברור: ההסכם הוא בינם לבין המדינה, והוא תקף רק כל זמן שהמדינה היא הריבון בשטח. סיום "זכות הקניין" כאן היא נגזרת של מה שקראת למעלה "סיום שותפות". |
|
||||
|
||||
אתה שוכר דירה לעשר שנים מחברה קבלנית. יום אחד החברה הקבלנית מוכרת את הדירה ונעלמת. מה לך כי תלין? החוזה שלך היה עם החברה הקבלנית כל עוד המבנה שלה. עכשיו הוא לא. קום ולך. |
|
||||
|
||||
מה בדיוק הקשר? ההסכם של המתיישבים עם המדינה לא תחום בזמן, אלא כפוף להכרעת המוסדות הריבוניים של המדינה. זה ברור לחלוטין, וזה היה ברור לחלוטין מלכתחילה. |
|
||||
|
||||
לא נכון. כשפרס הקים את נצרים הוא הצהיר שלא יעלה על הדעת ... וכששרון הקים את מעלה קרנפים ד' הוא הצהיר שמה שנתפוס יהיה בידינו. ופעם היה מישהו שהבטיח שדין נצרים כדין ת''א. |
|
||||
|
||||
ממתי הצהרות של פוליטיקאים מקנות זכות קניין? |
|
||||
|
||||
השאלה היא האם מותר למוסדות ריבוניים של מדינה לנהוג בשרירות. אני סובר שלא. |
|
||||
|
||||
אתה צודק. כנראה שבאמת היה אסור לאפשר להתיישב שם. אבל זה לא קשור לנושא: אין כאן הפרה של זכות קניין, אין כאן "שוד" ולא אף אחד מהביטויים שהשתמשת בהם. |
|
||||
|
||||
זכות קניין זו מילה של בית מרקחת שהיא מעבר לכוחותי. שוד אמרתי על גובה הפיצויים. ירושלים הרים סביב לה וה' סביב לעמו מעתה ועד עולם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |