|
(זה קצת נשמע לי כמו בדיחה שמסבירים, אבל נראה לי שיש משהו רציני בשאלה שלך, אז אענה) אני יכולה להסביר לך מה נכון לדעתי. אני לא יכולה להסביר את זה ב''אופן אובייקטיבי''. כלומר, על אף שאני מאמינה שיש אמת אובייקטיבית, אני יודעת שאני סובייקטיבית, והתפישה שלי את האמת הזאת היא סובייקטיבית. (בשבילי, ''סובייקטיבי'' אינה מילה שלילית, זה פשוט תיאור של מציאות). אני כמובן משתדלת להתקרב בתפישה שלי ככל האפשר לאמת האובייקטיבית, אבל אני לא מתיימרת להכיל אותה. אני גם לא מאמינה שיש מישהו שמסוגל להכיל אותה. זה הרי בהגדרה- האדם הוא סובייקטיבי- מסוגל לקלוט את המציאות רק דרך חושיו ודמיונו- המוגבלים בהגדרה. כל אינטראקציה של חילופי דעות אנושית, עוברת שני מחסומים של סובייקטיביות- האחת של האומר, והשניה של השומע. זה לא הופך את תהליך החלפת הדעות לדבר לא יעיל, או לא רלבנטי. רק שצריך להבין את המגבלות שלו. יש תהליך אדיר של העברת אינפומציה, אמונות, ומחשבות בין אדם אחד לשני, אבל צריך להבין שזה לא תהליך אובייקטיבי, כמו העתקה ממחשב למחשב. גם האדם שהכי מתקרב לאמת האובייקטיבית בעצמו, צריך לעבור את מחסום הסובייקטיביות של השומעים אותו. זה נכון שכיון שהאדם הוא בן חלוף, הדרך הספציפית שלו להבין את העולם גם היא חולפת אתו, אבל זה לא אומר שהוא אינו יכול להשפיע על הסביבה ועל האנשים אחריו.
|
|