בתשובה לרודי וגנר, 05/06/05 23:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין לבית ערך שוק. הממשלה נכנסת ומשמידה את השוק. באין שוק, אין ערך שוק. נעבור לבית בת"א. האם האדם הממוצע ירצה למכור את ביתו במחיר השוק? ודאי שלא, הוא ירצה יותר, אחרת לא יזוז. הוא ירצה שיתנו לו מספיק כדי שיהיה לו כדאי לזוז. את זה אתה צריך לשלם כאשר אתה מעיף בן אדם מביתו. לך הסכום הזה הוא 20%. להם הסכום הזה הוא מספיק כדי שהם יוכלו לגור במקום אקוויולנטי לאיפה שהם גרו לפי הרגשתם, בתוספת אחוז שישכנע אותם לעזוב. זה מה שאתה צריך לשלם. לך תבדוק כמה היית צריך להציע כדי שהם יקומו וילכו ללא קשר לתוכנית ההתנתקות. הם גרים להם בקהילה משלהם בה טוב להם. אתה רוצה לגרש אותם ולאמר להם קנו לכם בית במקום אחר בשולי המדינה בו תתחילו מאפס, בלי קהילה, בלי עבודה ובלי מוניטין. זה שוד. במינימום שבמינימום תן להם לבחור להם מקום סביר בו יהיה להם הרגשה טובה. בית באותו גודל בקהילה אורגנית בניצנים, דירה בירושלים, בית במרכז הארץ. ותמיד זכור. ידך על התחתונה, כי אתה השודד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לפני הכל: אל תקרא לי שודד, או שפשוט אפסיק לדון אתך. מתי הממשלה נכנסה לשוק הדירות בעזה ו"השמידה את השוק"? האם אתה מתכוון לאינתיפאדה הנוכחית? להסכם אוסלו? אתה יודע מה - אין לי בעיה שערך השוק ייקבע עפ"י ערך השוק לפני אוסלו. או מתי שלא תרצה. אבל זה חייב להיות קריטריון שקשור לערך הבית. זה לא יכול בשום אופן להיות קריטריון בסגנון "מה שהם מוכנים לקבל", כי זה פותח פתח לדרישה אינסופית ("אני מוכן לפנות את ביתי רק תמורת מאה מיליון דולר מזומן + כל שכונת רמת אביב"). אתה כל הזמן כותב "בשולי המדינה" אבל שוכח שחבל עזה נמצא כבר עכשיו "בשולי המדינה". למעשה, אשקלון ושדרות קרובות יותר ללב הארץ מאשר נצרים. אשאל אותך: האם מישהו שמפונה מביתו בקרית שמונה כי צריך לבנות שם כביש מהיר צריך לקבל מחיר של דירה זהה בתל-אביב? אאל"ט, מציעים להם עכשיו "בית באותו גודל בקהילה אורגנית בניצנים" - אז למה הסירוב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) הכינוי שודד מופנה למדינה אשר אינה משלמת פיצויים נאותים. עמך הסליחה אם התבטאת לא נכון. 2) ההתנגדות היא לעצם התכנית. הדיון כרגע הוא על גובה הפיצויים. 3) לעניין, אדם שמפונה מבית בקרית שמונה בשביל כביש מהיר, יקבל בית דומה אשר ישאיר אותו באותו מעמד חברתי וכלכלי, בתוספת תשלום על המעבר ועגמת הנפש. אדם שמפונה מביתו ביחד עם כל קהילתו, מקום עבודתו, המוניטין שלו וחביריו, יש לאפשר לו לעבור כיחידה שלמה למקום אחר ולקבל בית תמורת בית, במקום שיהיה לו בו אותו מרקם חיים או מרקם חיים יותר טוב. אם תכנית ניצנים היתה נותנת להם את אותו מבנה של יישובים היא בהחלט היתה פיצוי נאות, כמובן בתוספת פיצויים על עגמת הנפש והמעבר. משזה לא ניתן (מה שמוצע היום זה יישוב וחצי לחלקם) יש לאפשר לכל אחד לבחור בית במקום אחר, בו יהיה לו מרקם חברתי דומה למה שהיה לו. בנוסף יש לשלם לו כסף תמורת אובדן מוניטים ומרקם חיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ענית למקודה המרכזית שלי: "מתי הממשלה נכנסה לשוק הדירות בעזה ו"השמידה את השוק"? האם אתה מתכוון לאינתיפאדה הנוכחית? להסכם אוסלו? אתה יודע מה - אין לי בעיה שערך השוק ייקבע עפ"י ערך השוק לפני אוסלו. או מתי שלא תרצה. אבל זה חייב להיות קריטריון שקשור לערך הבית. זה לא יכול בשום אופן להיות קריטריון בסגנון "מה שהם מוכנים לקבל", כי זה פותח פתח לדרישה אינסופית ("אני מוכן לפנות את ביתי רק תמורת מאה מיליון דולר מזומן + כל שכונת רמת אביב")" מעבר לכך, אם כל הויכוח זה על עד כמה כנית ניצנים נותנת להם, דיינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאז''נ הממשלה השמידה חלק ניכר משוק הדירות ברפיח דווקא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אותן כבר אי אפשר לקנות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |