בתשובה לטלי וישנה, 04/06/05 22:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא מבינה - אם אני אישה נשואה, אינני רשאית לערוך צוואה שמדירה את בן זוגי? אינני רשאית להשאיר את כל הוני לילדיי או לכל אדם/מוסד אחר שארצה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי, בית המשפט לא חייב לקבל (ובפועל לא תמיד מקבל) כל צוואה שתשאירי. מכל מקום, אם את נשואה, סביר שיש לך ולבעלך הון משותף. במקרה של ידועים בציבור, בית המשפט כופה לעתים את קיומו של הון משותף גם על זוגות שמעולם לא נישאו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית תודה על המאמר ועל ההבהרות בדיון שהתפתח. אולי הבעיה היא משפטית. מזה זמן רב גוברת אצלי התחושה שאחת המערכות הרקובות ביותר היא דוקא המערכת המשפטית, אף שתמיד חונכתי והורגלתי לחשוב שהשופטים שלנו הם "הכי טובים בעולם", וכמו שבגין המנוח היה אומר "יש שופטים בירושלים" האם הבעיה בחוק או בשופטים? האם איני יכול להיות אדון לכספי? (אני מתכוון למה שנותר לי מהשתכרות ביושר לאחר כל המיסוי כחוק) מדוע לגורם כלשהוא יש סמכות לשנות את החלטתי אף שהתקבלה ותועדה כחוק. האם לא נוטלים לעצמם שופטינו חירות יתר? והשאלה האחרונה: מה קורה אם שופט פוסק בניגוד לחוק (נניח שטעה בשוגג בהטלת העונש המותר בחוק) האם נדרש הליך של ערעור או שהטעות ניתנת לתיקון בהליך פשוט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שניסיתי לתאר במאמר, ישנן שתי סיבות להתערבות של בית המשפט בענייני הידועים בציבור. האחת היא כדי לאפשר לזוגות שאינם יכולים להינשא בישראל להיות נשואים בפועל. השניה היא כדי להגן על הצד החלש בקשר הזוגי.לעניין זה בית המשפט נטל לעצמו לא פעם חירויות גם כאשר הן נוגדות את החלטת בעל הממון. על פי הספר, החירויות הללו הגיעו לא פעם לידי כך שהן לא מילאו אפילו את מטרתן המקורית (לעמוד לצד החלש) אלא הגנו על הצד החזק ו/או הבלתי הוגן דווקא, ובאופן שלא תואם לא את סיבת ההתערבות הראשונה וגם לא את השניה. אך מלכתחילה, בית משפט הפוסק לטובת החלש הוא חלק מתפיסת עולם כללית סוציאליסטית, בדומה לדרישה לתשלום שכר מינימום למשל. (ובית המשפט רשאי לעשות זאת, לפחות בהתחשב בתקדימים הקיימים). אחד הדברים נגדם יוצא הספר הוא העדרה של חקיקה מסודרת בנושא וקביעה בחוק של מידת המעורבות של המחוקק ביחסים הזוגיים. לגבי השאלה האחרונה, יענו עורכי הדין והמשפטנים טוב ממני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערה קטנה. לא מדובר בגישה סוציאליסטית של השופטים אלא בפטרונות וגסות רוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אדנות, התנשאות, פטרונות וגסות רוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכלל אומר שאדם רשאי לעשות ככל העולה על רוחו בכספו, כל עוד אין הוא עושה זאת בניגוד לחוק. אלא מה, שחוק הירושה מגביל את היכולת להדיר אנשים מהצוואה. ואני מדגיש: מי שמגביל את יכולתך הוא החוק. לא השופט (שרק מיישם את החוק). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול להרחיב מעט? את מי אינני יכולה להדיר מהירושה? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |