בתשובה לאורי רדלר, 03/06/05 13:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תודה על ההסבר. אתה מתייחס רק לזרם הפרו-סוציאליסטי- כולם טוענים שהמשבר פרץ כתוצאה מחוסר התערבות הממשל (מניעת ייבוא זול, הימנעות מפיטורים, השפעה על הבנק האמריקני). מה עם אלה שטוענים שהמשבר פרץ בגלל שהממשלה *התערבה* בכלכלה? היה לי בדיוק ויכוח לא מזמן עם אחד כזה. ואיפה נכנס פה פון מיזס? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"אתה מתייחס רק לזרם הפרו-סוציאליסטי- כולם טוענים שהמשבר פרץ כתוצאה מחוסר התערבות הממשל (מניעת ייבוא זול, הימנעות מפיטורים, השפעה על הבנק האמריקני). מה עם אלה שטוענים שהמשבר פרץ בגלל שהממשלה *התערבה* בכלכלה? היה לי בדיוק ויכוח לא מזמן עם אחד כזה." הזרם ה"פרו סוציאליסטי" היה הזרם המרכזי ולמעשה, כמעט היחידי שקולו נשמע באותה תקופה. הרעיונות והמדיניות שיושמה היו ברוח זו לכל אורך הדרך, מתחילת שנות העשרים. אתה צריך גם לזכור את ההקשר של התקופה: באותה עת, נראה היה כאילו ברית המועצות היא הצלחה אדירה, המשטר הפשיסטי באיטליה נשמע כמו רעיון כביר ומוצלח, והיטלר לא כל שכן: מנהיג-מנהיג הוא נראה לרוב האנשים. הקטסטרופה שמאחורי הקלעים הייתה אז סמויה מאוד מעין. עמדות שגרסו אחרת – כלומר, שמדובר במדיניות כושלת ומזיקה, היו אז בשולי-השוליים. פון מיזס נכנס לסיפור באופן שולי וכהערת אגב היסטורית: הוא היה אחד הבודדים שטען כבר במהלך שנות העשרים כי משבר כלכלי ממשמש ובא ואף באר והסביר מדוע. מאחר ולמה שאמר (באוסטריה ובגרמנית) לא הייתה השפעה על האירועים, יש מקום לאזכר אותו בניתוח של הסיבות, לא בהקשר של "זרם" בעל משמעות בהתרחשות ההיסטורית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה טוען שהכלכלה הליברלית יכלה לשקם את עצמה בכוחות עצמה. נכון שאיטליה הפשיסטית, גרמניה הנאצית ובריה"מ התפרקו, אבל לפירוקן הובילו מלחמות (מלחה"ע ה-2, המלחמה הקרה) וגם מנהיגים סייעו בכך (גורבצ'וב ובעקיפין גם סטלין). למה, אם דבריך נכונים, לא הפיקו ארה"ב ושאר אומות עולם *היום, אחרי פירוק המשטרים הסוציאליסטיים* את המסקנות שלך? ומדוע מלמדים בבי"ס שהמשבר נפתר בגלל התערבות הממשל בכלכלה (כדבריך "דעה מוכנה מהבית, רק לחמם ולזרוק לזבל")? רק כדי להציג את הממשל האמריקני כטוב ולהסוות את הרווח העצום של ארה"ב מהמלחמה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"נכון שאיטליה הפשיסטית, גרמניה הנאצית ובריה"מ התפרקו, אבל לפירוקן הובילו מלחמות (מלחה"ע ה- הקרה) וגם מנהיגים סייעו בכך (גורבצ'וב ובעקיפין גם סטלין)." זה לא מדויק. הכלכלות של שלוש המדינות הללו היו עיי חורבות הרבה לפני שהתמוטטו. שני הכרכים של המחקר המצוין של איאן קרשו על "היטלר" מתארים זאת יפה ביחס לגרמניה וגם דוגמאות ביחס לאיטליה ורוסיה לא חסרות. טיעונך השני הוא משהו שקשה לי להתמודד עמו בלי לגלוש לכשל הלוגי שאתה נוקט כאן. העובדה ש"כולם אומרים" אינה אומרת שדבר מסוים נכון או לא נכון. היא רק אומרת שרבים מחזיקים בדעה כזו. לדוגמה, העובדה שרוב בני האדם משוכנעים שיש אלוהים אינה מהווה חיזוק לטענה שיש אלוהים. לעניין עצמו, ישנם הסברים שונים מדוע אומצה התאוריה המוניטריסטית-קיינסיאנית (כלומר, שיש צורך בהתערבות ממשלתית מתמדת), אבל עדות העבר מצביעה על כך שתאוריה שמחזקת את מעמדם של פוליטיקאים לא נדחתה על–ידם בדרך כלל, מה שייתכן ויכול להסביר לפחות את המגמה הכללית. לבד מזאת, אפשר להבחין בנטייה לסגת מהעמדות הקיינסיאניות כבר החל מאמצע-סוף שנות השבעים, כך שגם ההנחה שלך שאין נסיגה מהתערבות מסיבית אינה מחוזקת בעובדות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |