 |
א. מסמכי אייכמן לא "נשתכחו מלב". בשלשת השנים האחרונות ניסה "הארץ" (במיוחד תום שגב) להביא לפרסומם, ושוב ושוב סירבה הממשלה לעשות זאת. היא שחררה את המסמכים מסיבות אינטרסנטיות, הרואות בשואה קרדום לבנות בו את מדינת ישראל.
ב. לא אמרתי ששטיפת המוח הייתה בהכרח יעילה. מעבר לכך, רוב קוראי האייל נראים, לי לפחות, מעט יותר אינטיליגנטים מהישראלי הממוצע.
סיפור מהחיים: אני שוקד עכשיו על קריאת ספרו של אלן בולוק, "היטלר וסטאלין, חיים מקבילים". לפני שבוע, בקוראי באוטובוס, פנה אלי אחד הנוסעים בתמיהה: "מה, אתה קורא ספר על היטלר?" השבתי בחיוב ושאלתי מה לא בסדר בכך. מסתבר שהברנש חשב שכל ספר על היטלר חייב להיות ספר אנטישמי - או, ליתר דיוק, *כל ספר לא עברי על היטלר* (שלי היה באנגלית) חייב להיות אנטישמי. מעניין, לא? הוא גם לא הבין מה יש לקרוא על הנושא - הוא טען ש"מדובר במפלצת, מה יש פה להבין."
אני לא יודע עד כמה האדם הזה מייצג את תוצר מערכת החינוך הישראלית, או משהו מלבד עצמו, אבל הסיפור הזה היה מה שגרם לי, בין השאר, לכתוב את המאמר הזה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש