 |
"במערכת הפנימית, זו שמניחה את קיומו של אלוהים, האמונה היא לשמה" - זה משפט מאד תמוה. בהינתן ההנחה בדבר קיומו של אלוהים, מה פשר "האמונה היא לשמה"? אם הוא קיים, הרי הוא קיים, ואין שום סיבה להמשיך לאפיין את האמונה (לשמה, לשמו או לשמנו). זה כמו שמישהו יאמר לך "בהנחת האכסיומה השלישית של אויקלידס, האמונה שבמשולש יש 180 מעלות היא לשמה".
ובמערכת החיצונית, מה שהיא לא תהיה, אתה צריך לענות לי על השאלה ששאלתי: אם יוכח באותות ובמופתים שבודהיזם בריא יותר מיהדות - ותסכים איתי שזאת אפשרות לא לגמרי דמיונית1 - אתה מתכוון להמיר את דתך? אני מנחש שלא, כי המערכת הפנימית שלך מניחה לא רק את קיומו של אלוהים אלא את קיומו של אלוהים אחד ומיוחד, ההוא שנתן לנו את התורה ואת הרב עובדיה, וזה כבר הימור מאד מאד מפוקפק שיכול לעלות לך ביוקר כשתתייצב בפני מוחמד אחרי מאה ועשרים. אפילו הדרקון של אביב לא יוכל לעזור לך.
בקיצור, לא רציונליות ולא הימור חכם אלא אמונה שאינה נסמכת על שום דבר חוץ ממנה עצמה.
_________________
1- ולו רק מפני שהבודהיסט פטור מרגשי האשמה היודו-נוצריים ולכן נתון לפחות עקה קיומית.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש