בתשובה לקוסטיק, 30/05/05 21:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש קיצוניים גם בימין וגם בשמאל. אני מאוד מסתייגת מאמירות כשל הזמר מוקי, למרות שהן הוצאו מהקשרן. הוא דיבר על לשבור את העצמות לאנשים שמאיימים במלחמת אחים. אני חושבת שאנשים שיתנגדו בצורה אלימה יש לכלוא, או אם ישתמשו בכלי נשק- אפילו לשקול לגרש. לדעתי, לא טוב למות בכדי להחזיק בשום שטח אדמה. ערבים הם בני אדם, אני חושבת עליהם כעל פרטים שחלקם בוחרים להיות רעים וחייתיים, אולי בגלל שטיפת מוח, קל לשטוף את מוחו של אדם שאין לו מה להפסיד, ויש לנו אינטרס שיהיה להם טוב. חלקם אנושיים ומוסריים, אנשים שרוצים לחיות את חייהם ומבקשים שקט ושלווה. זו בחירה אישית. הייתי מעדיפה לגור במדינה בה אין איזורים "קדושים" או מבנים "קדושים", אבל זה לא פרגמטי לצפות מאנשים להיות נטולי אמונות. לצערי גם אני מאמינה הרבה פעמים בדברים לא מבוססים לחלוטין, אולי שייר של החיברות הדוסי שלי. יש לי חיבה לא רציונלית למדינה הזו. אולי שייר של הימים בהם הייתי ציונית בצורה עיוורת. מסכימה איתך שרק חמורים לא משנים את דעתם(זוכר מי נתן את הדוגמא של החמור הרציונלי?) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"לדעתי, לא טוב למות בכדי להחזיק *בשום* שטח אדמה" גם לא בשטח האדמה האחרון המפריד בין בני-עמך לתהום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושבת שזה המצב. מה גורם לך לחשוב אחרת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני לא בנאדם קיצוני, גם אם זה משתמע מהאמירות שלי. אני סה"כ אדם (או חמור?) רציונאלי. אני, כמוך, חושב שלא שווה למות עבור שטח אדמה. ב. חידדתי את דעתי בכך שהוספתי שבשטחים אין שום דבר שאנחנו צריכים- קל וחומר משהו ששוה לאבד חיילים בשבילו. אני גם חושב שכל עקרון, נעלה ככל שיהיה, לא יכול לשמש אותנו ב*כל* סיטואציה. לפעמים צריך לסגת מהעיקרון מטעמי הגיון ופרגמטיזם. כך גם לגבי דעה- ואכן, רק חמור לר משנה את דעתו (מצד שני, אם להצליף בו פעם-פעמיים...) ג. ערבים הם אנשים (רובם לפחות). הצגתי אותם כ"אוצר טבע" כדי להדגיש שאנחנו לא צריכים את השטחים. מילא- אם הם היו מיושבים במיליוני יהודים- אז יכולנו לדרוש אותם במסגרת הזכות להגדרה עצמית (שטח יהודי- לעם היהודי), אבל בפועל, רוב תושבי השטחים אינם רוצים להיות חלק ממדינת ישראל. ואני שואל- בשביל מה ישראל צריכה שטחים שאין בהם אינטרס כלכלי, שמלאים באוכלוסייה עוינת או לפחות זרה? אגב, לא שמעתי את הסיפור עם החמור הרציונלי. תוכלי לספר לי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני גרועה בלספר סיפורים והורסת בדיחות, אבל בכל זאת: חמור אחד, רציונלי לגמרי ועם תפיסה סימטרית לחלוטין של המרחב, עומד רעב בין שתי ערימות קש שנמצאות משני צדדיו במרחקים שווים. מכיוון שאין לו סיבה טובה יותר לבחור באף אחת מהערמות, הוא עומד נבוך וחוכך באמצע, עד שגווע ברעב. מסקנה- לפעמים הדבר הרציונלי לעשות הוא להיות לא רציונלי, להטיל מטבע למשל בעניין השטחים אתה מתפרץ לדלת פתוחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חחח, סיפור נחמד (שמעתי אותו קודם, אבל לא בגירסה הזאת). אם אני הייתי במקום החמור, הייתי מאמץ גישה פרגמטית- הייתי מאחד את שתיהן ואז לא הייתה לי התלבטות. מצד שני, הייתי מחפש לי משהו יותר טוב מערימת קש (איזה סטייק טוב, למשל). יש שתי בעיות עם הטלת המטבע: א. צריך מטבע, ו-ב. במצב שבו שתי ערימות הקש זהות, קשה להגדיר איזו מהן תהיה "עץ" ואיזו "פאלי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הבעיה להחליט איזו עץ ואיזו פלי, אפשר להטיל מטבע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לך ולי אין בעייה להחליט איזו ערימת קש נבחר אם יתקבל "עץ" ואיזו נבחר כאשר יתקבל "פאלי"- פשוט באופן שרירותי (למשל- אם נקבל "עץ"- נבחר את הערימה הימנית). אגב, זה מספיק טיפשי להטיל מטבע כדי לקבל החלטה כזו, מישהו פחות רציונלי ויתר פרגמטי היה בוחר את הערימה שלו שרירותית גם בלי להטיל מטבע. לחמור הרציונאלי, לעומת זאת, יהיה קשה להגדיר משתנה- כלומר, הוא יאמר "אין ערימה ימנית ואין ערימה שמאלית, הכיוונים משתנים עם עמדת התצפית" (= אם תעבור לצד הנגדי, הערימה "הימנית" תהפוך להיות "שמאלית"). מכיוון שהערימות זהות ביניהן, הוא לא יוכל להסתמך על משתנה כמו גודל והרכב. הכוונה שלי הייתה שלפעמים חשיבה רציונאלית יכולה רק להפריע. כבני אדם, יש לנו יתרון עצום על מחשבים ורובוטים למיניהם בשל העובדה שהחשיבה שלנו מתקיימת גם במסלולים שאינם רציונליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין כאן כל עניין של אי רציונליות: בן אדם רעב (וסביר שגם חמור רעב) יידע שהרבה יותר רציונלי לאכול מאשר להתלבט. (מה שכן, עלתה בדעתי שאלה טורדנית בעניין זה - נניח שמדובר בבן אדם, והוא רעב, ומשני צידיו, בתנאים הנתונים, שתי ערימות פסטה זהות למראה. אבל הוא יודע שאחת מהן מורעלת, ולא יודע איזו. מה הוא עושה?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקשיב לפתרון בסגנון שלמה המלך- הוא יאכל את שתי הצלחות (או חצי מכל אחת). ככה הוא יידע בוודאות מה מצפה לו. מישהו יודע אם מתים מחצי צלחת פסטה מורעלת? אולי עדיף לאכול את הפסטה בלי הרוטב? עוד פתרון מטומטם- ביום הראשון הוא יאכל כפית רוטב מכל צלחת, ביום השני- שתי כפיות וכו'. ככה הוא יפתח עמידות לרעל ובסוף יוכל לאכול את כל הפסטה בלי חשש- אם הוא לא ימות עד אז מרעב או מהרעל אליו הוא מנסה "להתרגל"... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחלה רעיונות. קראת את הבלשים המתאימים.:) הלו, רבותיי האחרים, יש הצעות נוספות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא ממש מבין מה הבעיה. אין אף פעם שני מצבים שזהים בכל הפרמטרים שלהם (אחרת הם היו אותו מצב) ולכן אין בעיה לקבוע שרירותית כללי ברירת מחדל. במקרה של החמור שלנו, אין שום מניעה שהוא יגיד "אני אקח את הערימה הימנית *ביחס לעמדת התצפית הנוכחית שלי*". נראה לי שאתה סתם מנסה להגכיח את דרך החשיבה הרציונלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לך נכון. לגבי החמור- עכשיו תתעורר אצלו הבעייה הבאה: למה דווקא "עץ" יגרום לי לבחור בערימה הימנית (או להיפך)? הכוונה שלי היא שלבחירה מתוך שתי האפשרויות דרושה אקראיות ושרירותיות שהן מעבר למה שהמטבע יוכל לספק. לגבי המטבע- ישנה אקראיות מלאה ביחס ל"עץ"/"פאלי". עם זאת, גם מהחמור נדרשת שרירותיות (שאין לו, בעקבות הרציונליזם) בקביעת פרמטרים. אל תיקח הכל ברצינות, בכל מקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל ''רעשים ביולוגים'' ואופן הפעילות של הנורונים, החמור של סקטוס תמיד ''יבחר,'' או יפעל (מה שקשה לומר על מטבע...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש הבנתי את דבריך. תוכל להסביר בשפה פשוטה יותר? הבנתי שאתה מתכוון שהחמור *כן* יבחר את אחת הערימות בסופו של דבר, אבל לא הבנתי את טענתך לגבי המטבע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם זה עוזר? תגובה 286407 והלאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "רעשים ביולוגיים"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יריות סתמיות של נוירונים, כמו הרעש הלבן שאתה שומע ברדיו כשאתה בין תחנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או יותר נכון, תזוזות של יונים ומולקולות שונות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |