בתשובה לאלכסנדר מאן, 06/03/00 2:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מר מאן היקר, אני חושש כי הסטת את מוקד הדיון (בדבר זכותם של תושבי חוץ להצביע) מן המקום הנכון. בזכות ההצבעה כולם שווים, אך איני רואה סיבה הגיונית לכלול ב-"כולם" אנשים הגרים בארץ אחרת שלא בשליחות המדינה. לוגיקה: 1. הטיעון בדבר "הצבעת תושבי חוץ למפלגות ימניות" אינו רלוונטי - לא בפי מתנגדי הצבעת תושבי חוץ, ואף לא בפיך. אין הוא אלא הסחת דעת. הנימוק האמיתי הוא זה אותו העלה מר ניר: תושב חוץ לא יושפע מתוצאות הבחירות בדומה לתושב פנים. אין זה עניין של אחריות או של חוסר אחריות, אלא רעיון בסיסי הרבה יותר - האם יש לתת לאדם חלק בקביעת עתיד מדינה שאינו גר בה, ושאינו מתכוון לגור בה? 2. העובדות שאתה מעלה בדבר העקרונות המשמשים את מדינות אירופה בעניין זה, אין הם רלוונטיים (אלא אם כן תוכיח לוגית מדוע עקרונות אלה יעילים/הוגנים/צודקים - דבר שלא עשית - אתה מתייחס אליהם כאל אקסיומה). 3. "לא קיים דבר כזה בדמוקרטיה שבמסגרתו נתנת זכות הצבעה לאזרח בה במידה ויצביע הוא באופן 'אחראי"' - נכון מאד, אך, שוב, כלל לא רלוונטי לדיון. אין כל קשר שהוא בין 'אחריות' לבין מקום המגורים (ע"ע סעיף 1). וכך, למרות חיבתי העזה לתגובותיך, הייתי שולל ממך את זכות ההצבעה ללא הניד עפעף... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מר יניב היקר מודה ומתוודה אנוכי בדבר 'הסטתו' של הדיון לפסים הקשורים בשאלת זכות ההצבעה המוקנית לכל אזרח באשר הוא מטעם החוק - אך כאן מן הסתם קבור לו הכלב, הרחוק מאוד מלהיות פודל; המדינה כמקום וכערך אינה שייכת לאיש. לא למר לסילבן שלום, לא למר לאורי אבנרי, לא למר עזמי בישארה וכמובן לא לעבדך הנאמן. מאחר ואזרחותי הישראלית הינה נתון שרירותי האינו פחות משרירות אזרחותם של ה"ה הנזכרים למעלה - זכותי המלאה כזכותו של כל ברנש האוחז בדרכון חביב זה להצביע מכל פיסת אדמה על פני כוכב לכת זה, היות וזכותי המלאה להביע את דעתי אינה פגה כלל עת משנה אנוכי את מקום מגוריי. הטיעון של 'תושב חוץ לא יושפע...וגו.' אינו רלבנטי כלל, מאחר ופותח הוא פתח להגדרות מקבילות נוספות אשר לפיהן ניתן לגרוס שכל קבוצה כלשהי באשר היא לא תושפע מדבר מסויים - אותו הינך והחושבים כמותך מניחים - אינה זכאית להביע דעתה בנושא שכמובן גם עליה להביע את דעתה, ולו מחמת המכנה הכחול המשותף בינה ובין האחרים, אשר בכריכתו ניצבת לה מנורה בעלת שבעה קנים. זוהי הסיבה היחידה שמדינות המערב מתירות לכל אזרח האוחז בדרכונן להצביע מכל מקום בעולם בו הוא גר, היות וזהו הקריטריון היחידי להבנה דמוקרטית ריבונית. אף הנימוק הנוסף העשוי להופיע בדמות 'מדינת ישראל חילקה את דרכונה ואזרחותה כאחוזת תזזית לכל דיכפין מכורח חוק השבות' אינו עומד במיבחן הדמוקרטי, אלא אם כן מניחים מראש שמדינת ישראל הינה שטעטעל גיטואי חסרת כל הבנה ריבונית-מדינית והזקוקה לער"ן פוליטית באופן הדחוף ביותר בברכה א. מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"המדינה כמקום אינה שייכת לאיש" - ואני, לתומי, סברתי כי המדינה שייכת לאזרחיה. ואולי אפילו, אם לצמצם, לתושביה... שוב - איני מוצא כל סיבה הגיונית - לא באמצעות הגיוני ואף לא בתגובתך - לאפשר הצבעת "אזרחים שרירותיים" הגרים בחו"ל. איני מסכים כלל עם "המכנה הכחול המשותף" וכו' - אפילו הייתי מהין לומר כי מכנה זה, רוח גזענית קלה נושבת ממנו (ללא כל רצון להעליב - זוהי באמת דעתי). מדינה, כגוף, הריהי מקור זכויות וחובות עבור תושביה. הזכות להגנה, לרווחה, לחופש, לבחירת השלטון. החובה לתשלום מיסים, לעמידה בחוקי המדינה, לשירות לאומי כלשהוא (צבאי או אחר). איני רואה איך, הגיונית, יכול אתה לטעון כי נתן לאנשים שהחובה לא חלה עליהם (*להבדיל* מאלו שלא עמדו בחוב!) אילו זכויות. על בסיס מה? קרבת דם? גזע? נו, באמת. הרי זו אחת הבעיות הראשונות במעלה של מדינת ישראל - היחס לאדם ע"פ דתו וגזעו. יחס שוויוני *אמיתי* פירושו מתן זכויות וחובות באופן שווה לכל תושבי המדינה, בכלל זה שוויון הזדמנויות בבוא אדם לבקש אזרחות, וביטול אזרחותם של הדרים בחו"ל מעל תקופה מסוימת שלא בשליחות המדינה. כך גם נפסיק להיות מקלט לכל מני פושעים וארחי פרחי שכל קירבתם אלינו היא היות סבתם יהודיה או משהו. מה שמביא אותי לפיסקתך האחרונה. אמת - אנחנו שטעטעל, והגיע הזמן לעשות משהו בנדון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |