בתשובה למאיה, 24/05/05 0:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אה, יש כל מיני דרכים. יש הרבה סוגים של למידות בלי תיוג וקטלוג והיסק. אמנם הן לא פילוסופיות בד''ך, אבל יש גם כאלה שכן. מדובר בסוגים שונים של דיאלקטיקה. תורת התארים השליליים של הרמב''ם היא דיאלקטית, וגם המתודה ההיפותטית של אפלטון. ושוב, גם האלכסון של קנטור. אלה הן דרכים שמשתמשות במסמנים באופן לא מחייב וכך מדברות על דברים מבלי לקשור אותם לשמות. אבל מראש צריך להשתחרר מהתלות בשמות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאני מתחיל להשתכנע ממה שגתה אומס. באמת צריך להשתנרר מהתלות המחטישה הזאת בשמות. מצד אחד זה נראה כמו מצשל אינבול אני יגמלל את לינטוקלנז שקרד ועןעקןם ש]פ[2 '\\\\\\\\3 0\\\\\\\\456 %&*)ĕĊ®¥£ҖҖҖҚҗҢҜڶ۞•••••••••••••••••••••••... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השורה התחתונה שלך יכולה להיות חידוש מרענן בבחינת רורשך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל התמונות ברורשך הן סימטריות, דווקא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשר על כן זה יהיה חידוש מרענן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך לקחת את זה לקיצוניות ההפוכה. להשתחרר מהתלות בשמות לא אומר לא להשתמש בשמות בכלל. התקשורת בינינו תלוייה בשמות, כמו שעשית מאמצים להבהיר. זה לא אומר שהידע שלנו תלוי בשמות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה מתכוון ב"שמות" אל מילה בודדת או אל הגדרה מילונית, אני מסכים לחלוטין (ישנן כל מיני צורות בהן ניתן לתקשר ולהבין ופעמים רבות המשמעות זקוקה לתבניות מורכבות יותר ממילה בודדת או שם). אבל כאשר אני אומר "לתת שם" אינני מתכוון למילה בודדת או אל הגדרה מילונית (גם ציור אימפרסיוניסטי, פיסול פסל, כתיבת ספר שלם על המושג "גויבה" או כתיבת שיר הם סוג של "נתינת שם" מבחינתי). "זה" אכן לא מוכיח שהידע שלנו תלוי בשמות, אבל אחת מהנחות היסוד שלי1 היא שהידע שלנו (ובעצם *כל* צורת החשיבה שלנו) כן תלויה בשמות/תבניות (במובן זה). ללא הפשטת המציאות לכדי תבניות מופשטות, המכילות פחות מידע מאשר קיים במציאות, אינני יכול לדמיין בכלל תהליך קוגנטיבי *כלשהו* (לאו דווקא מן הסוג הראציונלי או בהקשר של היסקים לוגיים). איננו אוהבים ללא מושא (עם שם) לאהבתנו (אנחנו לא אבירי ג'די). אין לנו ידע על ירוק ללא התבנית של המושג ירוק (אולי מלפפונים מסוגלים לחשוב בצורה כזאת, אני לא יודע). ___________ 1 שזו לא אמונה, אלא הנחת יסוד. אני מקווה שההבדלים ברורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אפשר להשתחרר מראש מהתלות בשמות? (יש לי בעיה כמעט עם כל מלה במשפט הנ"ל :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמח, כי זה משפט בעייתי. זה לא אומר שאין ערך להבנה וליישום שלו. זה משחק מאוד עדין. צריך ללכת על הקצה של פוסט-מודרניזם ניהיליסטי אבל בלי לפול לשם. הרעיון הוא לזכור ששם הוא רק שם. כלומר, שהדברים עצמם לא יכולים להיות מדוברים. זה לא אומר שאין אמת, אלא שאמת זה כבר לא בדיוק התאמה בין משפט לבין המציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא הולך עד הקצה, לא כזה ולא אחר, קשה לי לצאת מקו ההתחלה; כל הקצוות הללו לא מעופפים באויר. האם אין "קריאה בשם" כבר כשאנחנו רואים "ירוק" שלא לדבר "תפוח"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מדבר על הימנעות טוטאלית מקריאה בשמות. כשאתה רואה תפוח ואומר: "זה תפוח", אז עשית הפשטה. בעצם כל קריאה בשם היא הפשטה (שמות פרטיים זה כבר מסובך יותר). בהפשטה אתה מאבד אינפורמציה וממילא כבר לא מדבר בדיוק על הדבר שעליו אתה מדבר. מצד שני, אנחנו לא יכולים לחשוב ולדבר בלי זה. לכן צריך להשתמש בשמות, אבל לקחת אותם בערבון מוגבל. אי אפשר לדבר ישירות על הדברים כשלעצמם, אבל אולי אפשר בעזרת דיבורים להגיע להבנות מסוימות בקשר אליהם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |