בתשובה לד.ק., 22/05/05 17:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"אבל בה אני מוצא מוגבלות עקרונית שדומה במהותה לאי השלמות המובנית שבמערכות פורמאליות" אבל *מהי* מוגבלות זו? אמרת רק למה היא דומה. מה מהותה, ומדוע אתה סבור שהיא קיימת? האם זה *בגלל* תוצאות אי-השלמות של גדל? אמרת קודם שזו לא טענה תקפה, אבל "יותר ממטפורה". "לפער בין סך האובייקטים שיש בעולם לבין סך כל השמות שאנחנו יכולים לקרוא להם (אלף אפס)" מדוע אתה סבור שיש פער כזה? "היתרון הגדול של ניסיון ישיר הוא שהידע שמושג דרכו אינו כפוף למגבלה הזאת" כיוון שלא הבנתי מהי "המגבלה הזאת", קשה לי להסכים עם או לדחות את הטענה הזו. בכל אופן, אני לא בטוח שאני מבין למה כוונתך ב"ניסיון ישיר" - החושים? מחשבה אינטרוספקטיווית? "בעוד שבדרך הדדוקציה אנחנו מחוייבים לקרוא לדברים בשמות כדי ללמוד מהם ועליהם" נראה לי שאתה סבור שיש איזו מגבלה עקרונית המחוייבת ממתן שמות. זה לא ברור לי. מה לא טוב בלתת שמות, זה שיש רק אלף-אפס כאלה? כמו ששאלתי, מדוע אתה חושב שזה לא מספיק? כשמסיקים מסקנה אינדוקטיווית או דדוקטיווית כמו "כל הכוכבים בוערים" או "כל האנשים צריכים אהבה" או "כל מספר ממשי הוא גבול של סדרת מספרים רציונליים", אני לא רואה שנזקקים לתת שם לכל אובייקט נדון (ומזל שכך). "בהתנסות ישירה גם ההיבטים הלא-שכליים שלנו משתנים כתוצאה מהמגע" אני לא חושב שיש היבטים כאלה (אתה לא מתכוון להיבטים גופניים, נכון?), אז הטיעון לא מרשים אותי. "אני יודע שיש היום רתיעה משימוש בטרמינולוגיה כמעט-מטאפיזית כמו שלי." כאן אתה בטוח טועה. זה אופנתי להחריד. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |