 |
לא. לדעתי אין צורך שכותב שירה יכתוב רק על ומתוך נסיונו האישי. אבל שלונסקי חטא כאן חטא משולש וחמור בהרבה: הוא מינה את עצמו לנציג ניצולי השואה, זה שראה את השכול ועמס זעקות על לבו השחוח; ועל זה, מינה את עצמו לנציג ועדת המחילה והסליחות, כולל לו"ז אינדולגנציה וכפרת עוונות; וגרוע מכל, השיר מתכתב בעליל עם "בעיר ההרגה" של ביאליק (וכפרת עוונות על אזכור יצירת המופת הזו עם גבינת הקצ'קבל של שלונסקי), אבל במקום להוליך אותנו ולתת לנו לראות את הדברים דרך השיר, הוא בוכה ומיילל בסגנון פסבדו-תנ"כי שאפשר לסכמו במשהו כמו: "כוססססודה כל הגרמנים".
גם חוצפה, גם יומרה וגם שיר גרוע.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש