בתשובה לכרמית, 22/05/05 23:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רק על עצמי לספר ידעתי...(רחל) |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה שלה, אוקיי. לרחל היו לה חיים מספיק מעניינים כדי שעולם הנמלה הצר שלה ייגע בלבבות. השאלה היא למה ההנחה שכל משורר באשר הוא משורר יכול לספר רק על עצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נובע מהציווי דע את עצמך... יש אנשים(לא רפלקטיביים, ניכור עצמי, חוסר אותנטיות) שאפילו את עצמם לא טורחים לנסות להכיר, זה קשה מדי(כרוך בביקורת עצמית, ספקנות במידה מסויימת, חוסר וודאות, חוסר הבנה) אנשים כאלה לא ידעו לספר גם על עצמם. באשר לטענה שמשורר(או כל אדם) יכול לספר רק(?) על עצמו, או לפחות, בצורה הטובה ביותר שיצליח הוא יספר על דברים שהוא מכיר מתוך המערכת, הטענה נראית לי מובנת מהבחינה שמחוץ למערכת קשה יותר או בלתי אפשרית לנתח באותה מידה של אמפתיה\הזדהות (ובתחומים שאמורים להיות ההיפך מאובייקטיביים זה מתבקש) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |