 |
מזה זמן רב קיימת דווקא מגמה של הקצנת ההגדרות של "ניסוי רפואי" ודרישה לקבלת אישור גם ל"התערבויות" בנאליות.
לדוגמה: במחלקה שאני עובדת רץ "פרוטוקול מחקר", שכל כולו אפשרות לשאול את החולים המאושפזים שאלות הקשורות לגישתם לטיפול תרופתי ולשביעות רצונם מהאשפוז. ברור מאליו שאיש לא כופה על החולים לענות לשאלות אלה, אבל העובדה שצריך להחתים אותם על אישור מיוחד כדי לשאול, הופכת את כל הפרוצדורה למעוררת תהיות, ויוצרת תחושה של הסתרת האמת דווקא.
ככל שאנחנו הופכים את המסמך של "הסכמה מדעת" למסמך שמכסה פרוצדורות בנאליות, אנחנו מרוקנים את המסמך הזה מתוכן, ויוצרים זילות של השימוש בו (גם אצל הרופאים, גם אצל החולים).
ועוד מחשבה:
אנחנו נוטים לזוע באי נוחות כאשר מדובר בניסויים רפואיים הנערכים על אוכלוסיות חלשות כמו ילדים, קשישים, או בעלי פיגור שכלי. הדבר מוביל לפחות התקדמות רפואית בקרב קבוצות אלה, הזקוקות ככל הנראה לקדמה הרפואית יותר מכל קבוצה אחרת.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש