|
||||
|
||||
נזכרתי במשהו: בזמן שביתת הרופאים הגדולה (אי אז לפני חמש שנים או משהו דומה), עיתון הארץ הקפיד על קו אנטי-רופאים לאורך כל התקופה, ומתישהו היתה יוזמה של ועד השביתה לבטל את המינוי על "הארץ". רבים עשו כך. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שגם אני זוכרת את המקרה הזה. רק שאותו קו של הארץ היווה החרפה של עמדתו הימנית מאוד בנושאים כלכליים-חברתיים, עמדה שחלק מקוראיו מתעלמים ממנה בימים שבשגרה, מתוך תשומת לב לקו השמאלני למדי שלו בנושאים פוליטיים מובהקים. |
|
||||
|
||||
זה חלק מהבלבול של המקרה הישראלי בין מי שמוגדרים "ימין" ו"שמאל" "היוניות" הפונדמנטלית של הארץ אם נהיה בוטים יותר נאמר הפוסט/אנטי ציונות של הארץ היא בבואה של היותו עיתון פרו-גלובליסטי אנטי-סוציאלי. אם נעמיד את הדברים באופן גס לא רק שאין סתירה בין ה"שמאל קיצון-קיצון" לתפיסות של הפרטה-דרווניסטית של הכלכלה למעשה מדובר בנדבכים שמוליכים לאותה מטרה: ריסוק החברה והסולידריות החברתית כשנהיר שריסוק הלאומיות אשר משמשת מרכיב מרכזי לבלימת אותו חרושת פירוק. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהשורה האחרונה (ואולי גם "התחתונה"?) שלך היא לא ממש משפט. בכל אופן לא הבנתי. באשר לשאר - זה נשמע מעניין. אולי תרחיב קצת? |
|
||||
|
||||
אסטה קצת מהדיון הספציפי ואביא חלק מרשומה אחרת (שנכתבה לפני כשבועיים) לעניין ספציפי אחר: הערגה האליטיסטית לקוסמופילטיות- אחד הסימנים המובהקים ביותר כי האליטות הישראליות מנותקות מהעם היא תמיכתן במוסדות בינלאומיים כמו האו"ם ואהדתן לישויות על-לאומיות כמו האיחוד האירופי. יש גורמים רבים שהביאו למצב שחברי האליטות שלנו – בין אם באקדמיה, במערכות המשפט, ובין אם בתקשורת ובשירות החוץ שלנו - מעדיפים מוסדות על-לאומיים העוינים לישראל על פני המדינה שלהם. אחד מהם הוא ללא ספק המורשת הקומוניסטית של השמאל בישראל. ההבטחה האוטופית הפוסט-יהודית של הכפר הגלובלי מחליפה מאז תום המלחמה הקרה את הבטחת האוטופיה הקומוניסטית של ברית המועצות. הבעיה עם ההערצה של חברי האליטה הישראלית לאותו משטר טראנס-לאומי חדש היא שכמו ברית המועצות לפניו, המשטר הזה הוא אנטי-ישראלי במהותו. השבוע, לדוגמה, נחתם המושב השנתי של מועצת האו"ם לזכויות האדם. מרבית המדינות החברות במועצה הן לא דמוקרטיות, ומככבות בהן מדינות רודניות כמו מצרים, סין, קובה, ערב-הסעודית, סודאן וזימבבווה. ישראל, המופלית לרעה באופן עקבי באו"ם משום שאף גוש של מדינות חברות לא מסכים לקבל אותה כחברה, אינה יכולה להיות חברה במועצה הזאת. וכך, בתום שבוע של דיונים, קיבלה המועצה שמונה החלטות גינוי בסך הכל, ולא פחות ממחציתן הופנו נגד ישראל. |
|
||||
|
||||
יש רק "בעיה קטנה" עם הטיעון שלך: אתה חולף בלי משים על פני אותה החלפה תמוהה של סוציאליזם בגלובליזם, תוך הנחה סמויה שהאליטות מחליפות את העדפותיהן עם חליפות העתים. ושוקן, למשל, לא שינה את דעותיו בעניין הכלכלי מעולם. הוא תמיד היה ימני במובן זה. |
|
||||
|
||||
יש כאן אמנם דיון גס ופשטני למדי בהגדרות(גם מצידי), ובכל זאת: נא לא לבלבל סמי-סוציאליזם ציוני-לאומי איננו קומוניזם שיש בו שמידה רבה של שלילת הלאומיות. ואולי נדגיש בקליפת אגוז, שוב בהגדרות גסות ומכלילות: קו דק עובר בין הקומוניזם של "פועלי כל העולם התאחדו" "לגלובליזם האולטרא-קפיטליסטי" הן מרקס והן פוקיואמה מתבססים על ניסיון להביא ל"קץ ההסיטוריה" ע"י כפיה של סדרים אוניברסלים /קוסמופוליטיים ע"י החרבת הלאומיות הפרטיקולרית. כמה דברים על הארץ ושוקן הפקות בכלל: אנקדוטה - ב-1946, בעיצומו של המאבק לשחרור ישראל, למחרת פיצוץ מרכז העוצמה של השלטון הזר במלון "המלך דוד", הוא תקע סכין בגב האומה,כשביקש באופן פומבי התערבות זרה נגד הנהגת היישוב. נא לדייק - . 1.משפחת שוקן כמשפחת של הון דומיננטי מאז ומעולם דאגה לאינטרסיםשל איילי הון שהם מגה-קפיטליסטים מפוררי חברה כלכליים. 2.משפחת שוקן (ובמיוחד גרשום ועמוס) היתה רוב הזמן אנטי-ציונית ותמכה ותומכמת בפירור ופירוק הזהות היהודית בכלל והזהות היהודיות-ישראלית בפרט. 1 ו 2 לא סותרים אחד את השני להיפך, הם משלימים זה את זה. מי שתמה- כיצד מאז ומעולם היה מקום מכובד בעיתון לאנשי "שמאל אוניברסלי קלאסי"? התשובה פשוטה: השיח שהם מייצרים איננו מסכן באמת את ההגמוניה של התפיסה האולטא-קפיטליסטית, אבל לעומת זאת הם כן מצליחים להמשיך ולחולל את שירת הקורוס האנטי-לאומית. לטעמי, הפונקציה העיקרית של "הטהרנים הקלאסיים הקיצוניים" מבחינת שוקן הפקות (ולאחרונה גם במוזס בע"מ) הוא בקיבוע הדיאלקטיקה של המושגים ה"נכונים" וצריבתם בתודעה הקולקטיבית, בעיקר בהקשר של מיצוב שלילי של מושגים ציוניים. הטכניקה היא ע"י הגשמה כמיגית של מושגים שליליים. כפי שניתח היטב דריידה הפילוסוף הצרפתי השפה הדומיננטית היא אמצעי לנסות להשתלט על התודעה. דוגמאות: פרו "לאומיות"- מיד מומרת כ"לאומנות" /פאשיזם . זכות ההגדרה העצמית של עם היהודי בארצו- מומרת ב"גזענות". התנגדות אקזיסטנציאלית לחתירה לשיבה- "גזענות" הצורך בהיפרדות העמים פיסית ומדינית מומר ב-"אפרטהייד"... ציונות-נאציזם ושות' או כפי שאסף ענברי מציין נכונה התובנה המקשרת: "עם ישראל" מסומן אפילו באופן תת-אפידרמי כפרמיטיבי/דתי/דתי שמשיחי פאשיסטי/גזעני. |
|
||||
|
||||
הייתי שמחה לו קראת את דבריי לפני שהגבת עליהם. כתבתי בפירוש ששוקן היה קפיטליסט מאז ומתמיד. כמו כן נראה לי שלא היה נגרם נזק בלתי הפיך לו דייקת מעט בדבריך. שוקן של היום איננו שוקן של 1946, אלא לכל היותר בדעה אחת אתו בנושא הנידון. לא בלבלתי בין הסוציאליזם הציוני לקומוניזם. הקומוניזם של אז היה עמדתם של רק"ח וחלק מהקיבוצים. החלוקה הרעיונית היום היא אחרת לחלוטין, כשם שרוב האנשים התחלפו פיזית וגם שינו את עמדותיהם. מהי הגשמה "כמיגית"? |
|
||||
|
||||
פוקויאמה לא מנסה להביא ל''קץ ההיסטוריה''. הוא פשוט הכריז שקץ ההיסטוריה קרב משום שהעולם מתכנס מעצמו לכיוון דמוקרטי. בלי להכנס כאן לרעיעותו של הטיעון שלו, הוא מעולם לא ביקש לכפות שום דבר על אף אחד. |
|
||||
|
||||
פוקויאמה משמש בדבריי לסימבול של מה שאפשר לכנות הגלובליזם-אירופי או אפילו זה האמריקאי ובכל זאת,מדובר בך הכל על עניין סמנטי- בין ההכרזה לבין התודעה ש''קץ ההיסטוריה קרב'' עובר לטעמי קו של פיתוי משיחי לא פחות מזו של ''כל פועלים התאחדו'' או משיחיות דתית-מטאפיסית. מעבר לכך נראה לי שההאמונה הגאולית ''בהתכנסות לדמוקרטיה'' משמשת גם כמכבסת מילים כדי לייצר כוחות ריכוזיים הרבה יותר מציאותיים תוך הישענות על אותה דיאלקטיקת ''פולחן הדמוקרטיה הבתר-לאומית'' לנכסם כדי לייצר עמדות כח ועוצמה, בישראל כמו גם בשאר העולם. |
|
||||
|
||||
"מכבסת מילים כדי לייצר כוחות ריכוזיים הרבה יותר מציאותיים תוך הישענות על אותה דיאלקטיקת "פולחן הדמוקרטיה הבתר-לאומית"": הרי לכם מכבסת מלים שנועדה לייצר טיעונים מופרכים תוך הפרחתם בחלל הוירטואלי בתשבשת מתלעזת-מתלהמת אוריפזית למשעי. |
|
||||
|
||||
אני חושב שלאייל אלמוני זה או אחר נפלה לרגע הכיפה הדקדנסית מהראש. אל דאגה הינך מוזמן לכנסיה הקוסמו-פוליטית הקרובה לביתך שם תוכל לכבס אותה באבקה הפולחנית האהובה עליך ולשוב חיש ולהתכנס אל תוך פולחן כנסיית ''הדמוקרטיה האוניברסלית המתכנסת''. |
|
||||
|
||||
עוד לא המצאתי את הפולחן הפרטי שלי, אבל לא נראה לי שאזדקק לשם כך לכנסייה כלשהי, בינלאומית או אחרת. בכל אופן, תודה על ההזמנה. |
|
||||
|
||||
קשה לי להבין אותך מבעד לענן הז'רגון שאופף את התגובות שלך, אז רק אציין שעמדותיו של פוקויאמה הן כיום בדרגת קוריוז. למעשה, אפילו הוא עצמו הודה בכך שהספר שלו בנושא היה טעות קולוסאלית. לפני כמה חודשים נכחתי בהרצאה שהוא נשא באוניברסיטה העברית, וכשמישהו שאל אותו כיצד הוא מתייחס כיום לתאוריה המפורסמת שלו, הוא בעיקר נראה נבוך. |
|
||||
|
||||
ואיך לא יהיה נבוך? שנייה אחרי שפרסם את הספר התחיל כל "אביב העמים המחודש" ודבריו נשמעו כמו פרסה תפלה. |
|
||||
|
||||
למה אתה מתייחס לגישה ה"פוסט-יהודית", כדבריך, הדוגלת בהגדרה מחדש של ישראל כעם ככל העמים וחלק ממשפחת העמים לפי המודל האירופי, כ"אנטי או פוסט ציונית", ללא כל נימוק או הסבר, כשזו היתה גישתו של תיאודור הרצל מלכתחילה? |
|
||||
|
||||
מוזר, ואני חשבתי לתומי שדווקא הסוציאליזם הוא שרצה לפרק את מושג הלאום. ''פועלי כל העולם התאחדו'' וכאלה... |
|
||||
|
||||
נראה שהקפיטליזם לקח בגדול את הרעיון תחת הססמא ''מלייני כל העולם התאחדו''. כך לפחות אני מבינה את האלמוני שעליו הגבת. |
|
||||
|
||||
אני חושב שקו השבר עובר אחרי כישלון מהפכות 1848. עד אז הלאומיות הייתה משוייכת למחנה הליברלי-שמאלי, והתאפיינה ברעיונות החירות, השוויון והפטריוטיזם העממי (ואלו היו הסיסמאות של מהפכות אביב העמים). אחרי כשלון המהפכות, הלאומיות "החליפה צד", כשכוחות השמרנות והריאקציה מנכסים אותה לעצמם, ומצד שני הקומוניזם מתחיל לעלות ולתפוס את מקומו של סוציאליזם-לאומי. אולי, באמת, הגיע הזמן להחליף שוב את הצדדים. |
|
||||
|
||||
והזיכרון שלי הוא הפוך- השביתה היחידה ששטרסלר מהארץ דיבר בזכותה היתה השביתה של הרופאים. אבל אולי אני חושב על השביתה היותר ישנה, עם הנסיעה לכינרת. |
|
||||
|
||||
בשביתה שאני זוכרת, רן רזניק היה כתב הבריאות של הארץ. והוא היה מתנגד שביתה נמרץ. |
|
||||
|
||||
שרן רזניק יתנגד לזה שהרופאים לא יעבדו? מוזר. |
|
||||
|
||||
רן רזניק התנגד למשכורות הרופאים. נפגשתי איתו פעם אחת במהלך אותה שביתה, והוא התעקש להשוות את משכורת הרופאים עם התורנויות למשכורות של בעלי מקוצועות אחרים (בלי תורנויות). למעשה רוב הרופאים שאני מכירה עובדים ביותר ממשרה אחת, או שעושים תורנויות רבות בחודש. משכורת הבסיס (אז, וגם היום) לא מאפשרת לוותר על תורנויות. מה שכן השתנה לאחר אותה שביתה הוא שלאחר תורנות רופאים יוצאים הביתה בשעה מוקדמת. לפני כן אחרי תורנות רופאים המשיכו לעבוד יום עבודה מלא גם ביום שלמחרת. |
|
||||
|
||||
בקשר לתורנויות: האם זה אומר שיש פחות רופאים במשמרת? |
|
||||
|
||||
אני לא בטוחה שאנחנו מדברים על אותו הדבר. אחיות עובדות במשמרות. יש שלוש משמרות ביום בד''כ, כל אחת באורך שמונה שעות. לעומת זאת רופאים עובדים במשרה מלאה פלוס תורנויות. זה אומר שהם באים בבוקר לעבודה, וממשיכים לעבוד באותו היום עד ליום שלמחרת. מספר הרופאים בתורנות לא השתנה. כיוון שהרופאים שהיו בתורנות הולכים הביתה ביום שלמחרת, מספר הרופאים שעובדים בבוקר השתנה. |
|
||||
|
||||
אני רק מנסה להבין במה מתבטא ההישג. אם הבנתי אותך נכון, לפני השביתה, רופא שהיה בתורנות, ישן בבית החולים (במקום בבית) וכשקם בבוקר, עבד עוד יום עבודה מלא, ואילו עכשיו, הרופאים מקבלים חופש למחרת התורנות? מי קבע מלכתחילה שעל הרופאים להמשיך לעבוד אחרי תורנות? משרד הבריאות? מה איכפת למשרד הבריאות איך בית החולים מנהל את התורנויות ובלבד ויעמדו בתקנים של מספר רופאים בכל רגע נתון? |
|
||||
|
||||
אני לא יודעת מה איכפת או לא איכפת למשרד הבריאות. מה שבטוח, שבתור מאושפדת (חלילה), לי זה היה מאוד איכפת. איך רופא יכול לגייס את הריכוז הנדרש לטיפול סביר (אני כבר לא מדברת על טוב) בחולים אחרי 24 שעות ללא שינה? |
|
||||
|
||||
הרופאים לא *ישנו* בבית החולים. הם *עבדו* בבית החולים בלילה, ואז המשיכו לעבוד גם ביום שאחרי. למי אכפת? לך. כי אתה מקבל טיפול מרופא שלא ישן 24 שעות ויותר. כמובן גם למשרד הבריאות צריך להיות אכפת מה מצבם של הרופאים המטפלים בחולים. אני לא יודעת מי קבע מלכתחילה שרופאים יעבדו יום עבודה מלא לאחר תורנות. אבל היה צריך שביתה גדולה כדי לשנות את זה. וגם אז לקח הרבה זמן עד שהתקנות החדשות הופנמו. |
|
||||
|
||||
סליחה, ברור שעבדו, לא התכוונתי לזלזל, התכוונתי שלא ישנו בבית. זהו, שאפשר להסתכל על זה בשתי דרכים: אחת, כמו האלמוניה מלמעלה, שאומרת- יותר טוב שיהיו מעט רופאים אבל רעננים, או הגישה של משרד הבריאות או הנהלת בתי החולים לפני השביתה: עדיף שיהיו הרבה רופאים כדי להקטין את העומס בזמן העבודה. הניסיון שלי בבתי חולים (ולצערי בזמן האחרון היה לי קצת, דור הסנדוויץ, אתם יודעים), מראה על הרע מבין כל העולמות: גם יש מעט רופאים במשמרת, וגם הם מותשים ועושים שטויות מחמת העייפות. |
|
||||
|
||||
אני ודאי לא התכוונתי שעדיף פחות רופאים, אבל רעננים. עדיף שיהיו רעננים, וגם במספר מספיק. מה זה דור הסנדוויץ'? |
|
||||
|
||||
צריך לטפל בילדים ובהורים. |
|
||||
|
||||
בהנתן מספר קבוע של רופאים, איך את מעדיפה אותם? אם אני מבין נכון את טלי, היא אומרת שלפני השביתה היינו יותר מידי בכיוון של הרבים אך עייפים. |
|
||||
|
||||
בהינתן מספר קבוע, אני מעדיפה אותם רעננים. איך אתה? |
|
||||
|
||||
רעננים אבל בבית? ברור שצריך למצוא פשרה. השאלה היא לפי מה קובעים אותה. אם אחד ההישגים של שביתת הרופאים הוא שרופאים ינוחו יותר בין תורנויות, אני (הפסימי מטבעי) מייד חושב- אבל מי יאייש את המחלקות וחדרי המיון? |
|
||||
|
||||
לפני כמה חודשים כתב ח"כ ד"ר אריה אלדד (הזדמנות לשטוח את כל תאריו. הוא גם אל"מ או תא"ל במיל., לא?) מאמר ל-ynet בתגובה למכתבו של ד"ר אסף טוקר, מתמחה בסורוקה, על עניין המשמרות. המאמר של אלדד האיר לי נקודות שלא ידעתי עליהן (שהמשמרות הארוכות משמשות בעצם לצבירת ניסיון) אבל אני לא בטוח שהעייפות, שהיא בלתי נמנעת ועלולה לגרום (וסביר שגורמת) לתקלות רפואיות שווה את זה. אולי הגיע הזמן לחשיבה מחודשת על ההכשרה במקצוע הרפואה? לא שיש לי רעיון בנושא, אבל אולי למישהו אחר יהיה. |
|
||||
|
||||
תנסו להשוות מספר רופאי בתי חולים בעולם המערבי ובישראל ותגלו שאנחנו באחד המקומות הראשונים בעולם השלישי. וזאת אחת הבעיות החמורות של מע' הרפואה. |
|
||||
|
||||
על זה נאמר, "הווה ראש לשועלים ולט זנב לאריות"?:) |
|
||||
|
||||
הח''כ הנ''ל מקרפ''ר לשעבר, וע''כ תא''ל. |
|
||||
|
||||
(קרפ''ר. מקרפ''ר היתה המפקדה שלו.) |
|
||||
|
||||
נראה לי שמצב זה (של משמרות כה ארוכות) הניסיון הנצבר הוא בעיקר ניסיון בעייפות. |
|
||||
|
||||
אני מעדיפה בהרבה חוסר טיפול על טיפול מידי רופא עייף. (רק תחשוב על שביתות הרופאים, שבאופן קבוע מתים בהן פחות אנשים מהרגיל). |
|
||||
|
||||
אם אני לא טועה, הסיבה לנתון הזה הוא שבזמן שביתה לא עושים טיפולים אלקטיביים, ובכל טיפול יש סיכון. אבל בתקופה שלאחר השביתה יש עלייה בתמותה בגלל המקרים שלא טופלו. |
|
||||
|
||||
מסקנה: אסור להפסיק שביתות רופאים, אלא תחת סכנה של התפוצצות אוכלוסין.:) וברצינות: אני יודעת שאני קצת מוטה בנושא הזה, כיוון שיש לי התנגדות עזה לרופאים (מטעמים היסטוריים). מאידך גיסא, יש לי תחושה עזה, ההולכת ומתגברת עם הזמן, שרופאים ממהרים מדי לערוך טיפולים פולשניים/חודרניים/ניסיוניים לא מחוייבי המציאות, ולהתאהב מדי במקצועם באופן שקשה להם לוותר על כל אלה. (וכרגע יש לי גם דוגמא מצויינת להשפעותיה השליליות של העייפות: אני הרוסה לגמרי, משום מה, ומשתמשת במצב זה כהתנצלות על כל חוסר קוהרנטיות או אווילות כללית שמתבטאים אולי בתגובה זו). |
|
||||
|
||||
מתישהו מחיר השביתה (בחיי אדם) יהיה גבוה מהחיסכון הזמני בחיי אדם שהיא מציעה. ניתוחים אלקטיביים ברובם אינם ניתוחים מיותרים, אלא ניתוחים שבהסתברות סבירה לא יסתבכו גם אם יידחו במספר ימים. כך שאם השביתה תימשך עד אינסוף להיעדרם של טיפולים יהיה מחיר. התנגדות עזה לרופאים? קצת קשה להתווכח עם זה. אזכיר כאן נתון בנאלי נחמד, והוא עלייה ברורה בתוחלת החיים במקומות שבהם יש שימוש ברפואה מערבית מתקדמת. התיאוריה של בלי רופאים יותר טוב היא נחמדה, אבל נאיבית ולא מבוססת. פולשניים וחודרניים זה אותו דבר, אבל זה לא אותו דבר כמו נסיוניים, וגם לא אותו דבר כמו לא מחוייבי מציאות. מהסוף: האם את מגדירה מחוייב מציאות רק דבר שמונע מוות מיידי? שמאריך חיים? שמשפר איכות חיים? האם ניתוחים אסתטיים הם פסולים מיסודם, למשל, משום שאינם מחוייבי מציאות? וגם נסיוני זה לא תמיד רע. זה כמובן טוב לכלל האנשים, דבר שלא תמיד ראוי לזלזול. אבל לא פעם זה טוב גם למשתתף עצמו. א) כי בודקים בדרך כלל תרופות / פרוצדורות שההנחה היא שהן טובות יותר מהקיים (אחרת לא היו בודקים). ב) כי לא פעם יש הטבות נלוות לא מכוונות למשתתפים בניסויים, כמו מעקב רפואי טוב יותר או תרופות חינם. לחולים שאני רואה בבית החולים זה לא פעם קריטי יותר מכל טיפול שאני יכולה להציע להם, וזה גם גורם מוטיבציה בשבילי להציע להם להשתתף בניסויים (כאשר אני לא חושבת שאחת הזרועות של הניסוי מסכנת אותם במיוחד). ג) כי יש חולים שאין מה להציע להם (נכון לעכשיו) פרט לטיפולים נסיוניים, והעובדה שהניסוי אושר מעידה שיש לפחות סיכוי סביר שהוא יכול להועיל לחולים אלה. |
|
||||
|
||||
מובן ש"המלצתי" לשביתה ממושכת של הרופאים הייתה בגדר הלצה בלבד. אני לא באמת חושבת שהרפואה המערבית לא מאריכה את תוחלת החיים או לא משדפרת לעתים את איכותם. והתנגדותי אליהם, כפי שציינתי, נובעת מטעמים היסטוריים (למשפחתי הם לא עזרו במיוחד). אבל באשר ליתר דברייך - א. נראה לי שבדיקות וטיפולים פולשניים מצריכים שיקול דעת רב, בעיקר במידה שרמת הסיכון בהם מאוד גבוהה וסיכויי ההחלמה מועטים ביותר. חוששתני שבמקרים רבים שיקול הדעת הזה לא די רציני. יותר מזה, כשמטילים אותו על החולה (או, במקרים מסויימים, על קרוביו) - זה לא נעשה תמיש באופן הנכון. ב. לגבי ניסויים - באופן כללי אני מסכימה איתך, כמובן, אבל חוששת שגם כאן בהרבה מקרים ישנה התלהבות רבה מדי מצד רופאים מסוימים, וחשדנות רבה מצד אחרים, באופן שהחולה יוצא לפעמים מבולבל לחלוטין מן הפוליטיקה הפנימית שבין הרופא המטפל לבין המומחים הממליצים/מתנגדים לניסוי. |
|
||||
|
||||
יהיו מי שלא ישתכנעו מהעלייה בתוחלת החיים שהביאה הרפואה המערבית, שהרי מן המפורסמות היא שהשנים הנוספות לא בהכרח איכותיות. אני חושב שנתון הרבה יותר חד-משמעי, מבחינת תרומתו לאושרם של אנשים, הוא הירידה בתמותת התינוקות והילדים. |
|
||||
|
||||
"מן המפורסמות היא שהשנים הנוספות לא בהכרח איכותיות" האם אתה בטוח שזו אינה אשלייה אופטית? מי שחי עד גיל 80 אולי לא נהנה מ-20 השנים האחרונות שלו, אבל האם מי שחי במדינה פחות מתקדמת עד גיל 60 נהנה מ-20 השנים האחרונות שלו? בשביל זה קודם כל צריך להסביר מה גורם לשנים האחרונות להיות לא בהכרח איכותיות. אם אלו בעיות בריאות, די ברור שעדיף לחיות עד גיל 80 כש-20 השנים האחרונות רצופות בעיות בריאות מאשר עד גיל 60 כש-20 השנים האחרונות רצופות בעיות בריאות (או אפילו "רק" 10 השנים האחרונות). |
|
||||
|
||||
גם אתה נשמע לי אופטימי מדי. יש כמה וכמה מדינות שתוחלת החיים בהן היא בסביבות 45 שנה. |
|
||||
|
||||
אני בטוח שזו כן אשליה אופטית - ובטוח שזו אשליה נפוצה ומקובלת. הטענה שלי עסקה באיך נכון יותר מבחינה טקטית לשכנע את הספקנים - להצביע על עובדה שיותר קשה לחלוק עליה. |
|
||||
|
||||
שתי התוצאות קשורות, כמובן: תוחלת החיים עלתה (בעיקר) בגלל שפחות תינוקות וילדים מתים. רוב השנים שנוספו בזכות הרפואה המערבית הן דווקא לא שנות זיקנה, והן בהחלט "איכותיות". |
|
||||
|
||||
תוחלת החיים ממשיכה לעלות בעקביות. אתה מוזמן לנסות להזכר במחלות זיהומיות שונות ומשונות. |
|
||||
|
||||
קראתי פעם שעיקר התרומה לעליה בתוחלה החיים זה דווקא שיפור התזונה, ולא הרפואה, אבל אני מדבר על זיכרון עמום. אנסה לגבות את זה בהזדמנות. |
|
||||
|
||||
אה, זה אתה ממחלקת הגבייה? לכן אתה מתחמק מחשיפה... |
|
||||
|
||||
אה, זאת את שלא יודעת לכתוב דוא"ל? שווה ללמוד, לא כל האנשים באתר אנטיפטיים כמוני. |
|
||||
|
||||
ואני קראתי שזה השיפור בהיגיינה - תיאוריה שנראית לי מופרכת לחלוטין כשאתה מסתכל על תוחלת החיים בישראל. |
|
||||
|
||||
היתה שמועה שאנשים ממעיטים למות בתקופות שלפני חגים ומועדים (בפרט לפני חג המולד וראש השנה הנוצרי) - מחקר מצא שאין לכך רגליים, למרות שאני מניח שלא מבוצעים הרבה טיפולים אלקטיביים בתקופה זאת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |