בתשובה לנורית אור, 18/05/05 23:27
לא כ''כ... 301991
אני חושבת שהבנתי למה התכוונת, אבל אני לא מסכימה איתך
לדעתי חריזה ועיסוק בצורה גורמים ליצירה לאבד מהאותנטיות שבה, וכך "תפיסת" ההרגשה לוקה\נפגמת.
בתגובה לאייל האלמוני 302017
זו בדיוק הבעיה- האומנות המודרנית השתרשה כ''כ בתודעת בני האדם שהם החלו להאמין שהצורה החיצונית כלל לא נחשבת. אני חושבת שהצורה החיצונית אפילו מאוד נחשבת, אני שייכת לאסכולה השמרנית יותר בכל הנוגע לאומנות... ועל טעם וריח אין להתווכח.לא העברתי ביקורת על רמת האינטלגנציה שלך, רק הנחתי שאולי לא הבנת את הרעיון שלי.
ואכן, יש הבדל גדול בין ספרות לדקדוק- במובן שאם אני רוצה להעביר ביקורת ספרותית אני לא חייבת לדעת בשביל זה את כל כללי הדקדוק.
אני לא חושבת שעיסוק בצורה החיצונית גורם לאובדן האוטנטיות של היצירה. להפך- כאשר אני רואה יצירה שהרעיון בה מובא לא רק דרך מילים אלא גם דרך מה שכתוב בין השורות (חריזה, סמלים, מוטיבים, מטאפורות, דימויים, אנאפורות וכן הלאה), זה גורם לי יותר ויותר להתפעל מהיצירה. שימי לב שכל המשוררים והסופרים הידועים גם הם הקפידו על מראה חיצוני ואין רע בכך, לדעתי. גם אין זה קשור לאפליה לגבי נשים.
בתשובה לאייל האלמוני 302041
אגב, מותר לי לשאול בת כמה את? נראה שיש לך ידע רחב בתחומים רבים.
בתשובה לאייל האלמוני 302046
את מי את שואלת, את האלמונית הראשונה או השנייה?
(זו שלא הבינה וקטלה או זו שלא הסכימה עם הביקורת?)

;)
בתשובה לאייל האלמוני 302052
לא שמתי לב שיש שתיים. אני מתכוונת לשתיכן...
בתשובה לאייל האלמוני 302053
אני ביקרתי את הביקורת שלך, הדגש על האותנטיות ולא על הצורה וכו'. התכוונתי ששתי התגובות תהיינה בעילום שם, אבל שוין, לא יצא
בתשובה לאייל האלמוני 302054
תגובה 301991

נו, פה.

שונאת ויכוחי אייל מטופשים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים