|
במקרה דנן, נראה שכן.
לעניות דעתי, קשה לקרוא לחיים בגטו מרצון "איכות חיים". לא על פי כל מבחן מקובל בעולם המערבי לאיכות חיים.
מאחורי הרבה מילים יפות ואידיאולוגיה, עומד לדעתי (לא אוכל להגיד שבכל המקרים אך לעניות דעתי ברובן) כסף.
ראי כיצד מנהלים ראשי המתנחלים מאבק "חסר פשרות" נגד ההתפנות מצד אחד, ומשא ומתן כספי על הקף הפיצויים מצד שני.
לפעמים, כשאני קורא בעיתונים את תלונותיהם, נראה לי שמדובר בילדים. האם הם לא מסוגלים לדאוג לעצמם למקומות מגורים חלופיים, ולו רק זמניים? מדוע צריך להוציא הון על קארוונים, שיעמדו אחר כך (אם בכלל יאוכלסו) ללא שימוש.
למיטב זכרוני, הייתה תקופה שידיעות אחרונות הגיש מדי יום מדור מצולם ובו תאור של משפחה אחת בגוש העתידה להתפנות. כמעט בכולן אחד או יותר מבני הזוג היה עובד ציבור ברשות המקומית. אני מוכן להתערב, מבלי שבדקתי, שחרב הפיטורין שהתנופפה זמן רב מעל עובדי הרשויות המקומיות ברשויות רבות בתוך הקו הירוק, לא התנופפה כלל מעל לראשם. לא פלא שאינם רוצים להתנתק, או לחלופין להקים לעצמם ישובים חדשים ומועצות מקומיות חדשות - כך יוכלו לשמר את מקומות עבודתם.
היי, גם אני רוצה וילה מול הים, בסבסוד כמעט מלא של המדינה.
אגב, מדוע הם נחפזו להגיש בג"ץ נגד האולטימטום על תוכנית ניצנים, אם אכן מדובר במאבק חסר פשרות?
|
|