![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
המועמד הטבעי (או לפחות הרצוי) בעיני הוא תודעה המקבלת את אי השלמות כחלק מהותי מהעניין (עניין החיים). | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
למה הוא רצוי יותר? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כי מועמדים קיימים יותר חנניים בעיניי. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
תודעה המקבלת את אי השלמות היא קיימת יותר? לי נראה שההיפך, דווקא. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
איש איש ותודעתו איתו. | ![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |