 |
|
 |
||
|
||||
 |
אהמממ. בעצם אני לא בטוח. נא להתעלם מההודעה הקודמת. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לגמרי צודק. תזוזה, ככל מושג אחר שקשור שתנועה, לא ניתן ''להקפיא'' תוך שמירה על המשמעות שלו. פתרון אפשרי לפרדוקסי זנון למיניהם, הוא שמעצם השימוש במונחים כמו ''נקודת זמן'' קיימת הנחה מראש של העדר תנועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כך חשבתי בתחילה, ואז עלה בדעתי שנגזרת ההעתק עפ"י הזמן, מה שנוהגים לקרוא "מהירות", דוקא מוגדרת היטב בנקודת זמן. עשיתי מאמץ נואש לעצור לפני שאנחנו גולשים לעניינים שיגרמו לעוזי להמליץ לי על הספר של קונווי. נכשלתי. Amazon, here I come again. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני לא טועה הרעיון של "מהירות רגעית" (שבא לידי ביטוי בנגזרת) הוא אחד הפתרונות המקובלים לפרדוקס החץ, אלא שרבים האנשים שמתנגדים לו בטענה שזו קונסטרוקציה מתמטית מלאכותית, שימוש מתוחכם במילים ובעצם אי אמירת שום דבר (אני לא מסכים איתם, אבל מילא). בכל זאת, זה עושה את החיים קלים יותר: אם מסכימים ש"מהירות" מהסוג שאתה מתאר יכולה להתקיים בנקודת זמן, לא ברור למה לא לקבל את הנגזרת בתור המהירות הזו (יש למישהו נימוק?) ואחרת, שוב נפתרת הבעיה כי אין בכלל מה לדבר על מהירות בנקודת זמן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |