בתשובה לערן בילינסקי, 17/05/05 0:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
וקצת יותר ברצינות (ויש בטח שיגידו שברצינות פחותה דווקא). כל ההפגנות הללו הן מפגן כוח. אם אפשר לרגע להסתכל על כל העניין מנקודת מבט אנתרופולוגית, אז כמו שאני רואה את זה, יש כאן שני גופים שמפגינים אחד מול השני את כוחם - השלטון מחד ומתנגדי ההתנתקות מאידך. שניהם משתמשים באלימות מרוסנת כדי להניא האחד את השני מלהשיג את מטרתו, כשבדרך הם משדרים את המסר ''אנחנו חזקים יותר'' לגוף השלישי, הפסיבי יותר - הציבור - במטרה למשוך אותו אליהם. עכשיו זה נשמע יותר הגיוני. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(ליד "מרוסנת" נא להוסיף "ו/או מרומזת") | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, מפגן כוח. וכאן למעשה ענית בעצמך לשאלה מהתגובה הקודמת שלך: זה לא שהנהג ישתכנע שהאידיוטים ששוכבים על הכביש צודקים ואז הוא יצטרף אליהם. פסיכולוגיית ההמונים שלהם עובדת בכיוון אחר - הכוונה שלהם היא לאיים ולהבהיל, ואז הנהג יגיד לעצמו: "וואלה, החברה האלה, הם עוד יהרסו לגמרי את המדינה - עדיף כבר שנעשה בדיוק את מה שהם רוצים, והעיקר שיהיה שקט". ואלה האנשים שפתאום נעשו לוחמי הדמוקרטיה. הדמוקרטיה שלהם היא מין דמוקרטיה כזאת של "או שאתם נכנעים לי או שאני שורף ת'מועדון". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם גם מנסים להוכיח לעצמם את הכוח שלהם, ולגבש את הלכידות הפנימית לקראת יום פקודה. בנוסף, יש נסיון להראות לממשלה שכדאי לה לשנות את דעתה (עם לא בנוגע להתנתקות הקרובה, אז באשר לזו שאחריה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שאכן מדובר ברצינות פחותה, שכן אתה משווה בין קבוצה אנטי-דמוקרטית ואלימה הרוצה לכפות את רצונה על הכלל בשם אידאל משיחי אותו הם מצליחים להצניע, לבין השלטון הדמוקרטי שנבחר כדי לייצג את האינטרס המשותף של אותו כלל. כן, מתמטית אכן מדובר בשתי קבוצות. מוסרית אין מקום להשוואה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שחלה שגיאת כתיב בהודעתך: מדובר בקבוצה קטנה דורסנית ומושחתת הרוצה לכפות את רצונה בדרכי כחש ומניפולציה על הכלל בשם אידאל משיחי הקרוי "ההתנתקות תביא שלום", לבין אותו הכלל אשר ברובו בחר באופן גורף במפלגות אשר התנגדו לנסיגה חד־צדדית מעזה. כיוון שהציבור מתנהג כחבורת שיות אילמות הפוסעות בעקבות הרועה התורן לכל אשר ילך, טוב שיש גם אנשים עם חוט שדרה רעיוני שמנסים לנער אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר לשמוע את הביטוי שבכותרת מאלמוני מפוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה מוזר? הערכה לאנשי־עקרונות ובוז לשקרנים אוהבי־שוחד ושלמונים, אינה בהכרח הסכמה עם הראשונים, ובוודאי לא משקפת דמיון בקווי האופי! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(: | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |