בתשובה לאמיר, 04/03/00 13:49
מיהו אזרח 'שרירותי ומקרי'? 3009
אמיר היקר,

עקרונית מבדילות מדינות העולם המערבי בין 'חוק הדם' ו'חוק הטריטוריה'.

מדינות אירופה מכירות ברובן הגדול את 'חוק הדם' הגורס נתינת אזרחות אוטומטית לכל אדם הנולד לנתין חוקי של אותה מדינה וזאת ללא כל קשר למקום הוולדו - אך דואגות לשלב חוק זה עם 'חוק הטריטוריה', וזאת על מנת שתקפותו תכול גם על ילדי 'זרים חוקיים' הנולדים בטריטוריות שכאלו.

'חוק דם' זה עבר כאמור שיפוצים מסויימים ברוב מדינות אירופה המערביות, וכך נקבעו להם קריטריונים חדשים לקבלת אזרחות נתונה במקום נתון עבור כל ילד הנולד להורים זרים אשר שוהים זמן מוסכם באופן חוקי על אדמת טריטוריה נתונה.

'חוק הטריטוריה' אופייני למדינות הגירה טיפוסיות, בהן עצם לידתו של ילד מסויים בטריטוריה מסויימת שכזו מספיק עבור קבלתה האוטומטית של אותה אזרחות נתונה באותו מקום נתון, וזאת ללא כל קשר לסטאטוס ולחוקיות השהייה של הוריו במקום.

יש כמובן יוצאי דופן נרחבים לחוק זה.

מדינות אחרות באירופה, אשר מביניהם גרמניה הינה העקבית ביותר - מעניקות אזרחות באופן אוטומטי לפי חוק הדם בלבד, דהיינו - אדם יכול להוולד לו על כל מקום פנוי בכוכב לכת זה, אך במידה וסבו או סבתו היו גרמנים בזמן נתון - זכאי אותו תינוק הנולד בכל מקום אפשרי בעולם אוטומטית לדרכון הגרמני, ללא כל ביצוע 'עליה' כלשהי לארצו החדשה, וללא כל קשר לאזרחות/יות אחר/ות הקיימ/ות כבר באמתחתו של תינוק בר מזל זה. כל שעל הוריו לעשות הינו לבקר בנציגות הקונסולרית של גרמניה במקום זה ולאסוף דרכון ואזרחות זו.

ישראל עושה אף היא שימוש כפול ב'חוק הדם' וב'חוק הטריטוריה', וזאת למרות ש'חוק הטריטוריה' בישראל תקף רק עבור אנשים לא יהודים אשר נולדו לשני הורים לא יהודים אף הם, אך האוחזים בדרכון הכחול והחביב.

כן - 'חוק הטריטוריה' הונהג מחמת קיומו של מיעוט ערבי גדול במדינת ישראל, ונועד לשמש כעלה תאנה במדיניות האפרדהייד הישראלית כלפי אוכלוסייתה הערבית.
שאר הגויים האחרים זכאים אף הם לקבלת אזרחות ישראלית - במידה ומוותרים הם על דרכונם הקודם, וזאת בתנאי ששאר גויים אלו 'עונים לקריטריונים השונים' המאפשרים מגורים במדינת היהודים, ונשואים באופן אזרחי וחוקי לבני/בנות המקום היהודי/יות.

מובן מאליו שכל יהודי או צאצא לאדם המתקרא יהודי המגיע ארצה מקבל את הדרכון והאזרחות הישראלית באופן אוטומאטי וללא כל צורך לוותר על דרכונו הקודם, היות ולפי 'חוק הדם' הנ"ל יהודי לכל דבר, ולכן 'מוענק' לאדם בר מזל זה הדרכון הנכסף.

הבעייה המרכזית עם הבנתה הדמוקרטית של מדינת ישראל מתחילה בנקודה בה 'אנשי שלומנו' מעוניינים ומנסים עד עצם היום הזה - באופן גלוי וסמוי - למנוע בצורות ובתואנות שונות ממגזרים שונים מלהביע דעתם בהצבעה חוקית המוענקת להם ולו מעצם אחיזתם בדרכון ובאזרחות הישראלית.

כך למשל

- מוטלת בספק יכולת השתתפותם של ערביי ישראל במישאל עם, היות ו'יודעים ומכירים אנו את נטיות ליבם'.

- אין אפשרות ואף הרעיון התיאורטי מוטל לו בספק שיורדים ישראלים לכל דבר יצביעו בבחירות ובמישאל עם ממקום מושבם בחו"ל היות ו'יודעים אנו שאנשים אלו נוטים באופן מסורתי כלפי הימין הסהרורי, ומעבר לכך אין אנשים אלו גרים עימנו על מנת לחלוק עימנו את תוצאות הצבעתם'(!)

- מוטלת כמעט תמיד בספק - וזאת על פי רוב באופן סמוי - זכותם המוסרית של מני החרדים השונים להצבעה היות ו'יודעים אנו שאין הם משרתים ברובם בצה"ל, ומעבר לכך הללו חשוכים בדעתם ובאמונתם'.

- מוטלת בספק זכותם של אסירים שונים להצביע היות ו'יודעים אנו שהללו הקיאו עצמם מחיק החברה הישראלית'.

רבותיי - זו אינה דמוקרטיה, אלא חוחא ואיטלולא רבתי.

ברגע שקבוצת אנשים המקורבת אל הכוח - וזאת לפי המודל ההיסטורי של מפא"י ונציגיה הרעיוניים - מחליטה מי כשר ומי אינו כשר להפעיל את זכותו האזרחית ולבחור - אזי מצב העניינים חמור לו ביותר.

יש לשים לב לכך שלפי תפיסותיה הקודמות של קליקה שלטונית זו היו למעשה בזמנו כמעט כל המזרחיים, קומוניסטים, ערבים, חרדים ויורדים על תקן של מוקצים מחמת מיאוס לזכותם הפוליטית לבחירה.

זוהי הסיבה הכללית לראותי את העניין כתמוה - וזאת בלשון המעטה - בדיון על 'זכותם' או 'אי-זכותם' של ערביי ישראל להשתתף בכל סוג שהוא של בחירות, ומכאן דורש אנוכי שלא רק אזרחים ישראלים ערבים יוכלו באופן הברור ביותר להצביע מכוח החוק, אלא גם מאות אלפי היורדים האוחזים בדרכון ובאזרחות ישראלים כשרים לכל דבר, ואשר בזכותם הבסיסית הזו להצביע ממקום מגוריהם רואה אנוכי דבר המובן לו מאליו, שפירושו המעשי הינו שאזרחים אלו לא יצטרכו לרכוש להם כרטיס טיסה ולהתגלגל בדרך לא דרך ביום הבחירות אל הקלפי המחכה להם בישראל.

בברכה

א. מאן

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים