 |
טענת שאם אלוהים **לא** משחק בקוביות אז הכל קבוע מראש ולכן מתבטל רעיון המוסר. אבל גם אם אלוהים **כן** משחק בקוביות, זה בסיס רעוע מאד למוסר. "כבוד השופט, זה לא אני רצחתי (את שרדינגר ואת החתול שלו). פשוט אלוהים הטיל קוביה ויצא שאני הרגתי אותו".
לפי דיוויד יום, המוסר דווקא דורש דטרמינזם - כי אי אפשר לדרוש מבנאדם אחריות למעשה, אם הבחירה לא נקבעה מראש ע"י האופי שלו, והערכים שלו. אם הבחירה היתה חופשית לגמרי (דהיינו בלתי תלויה באופי ובערכים של האדם), אז למעשה זו פעולה רנדומית, אין לה קשר לאדם. את מי צריך להעניש? את הקוביה?
אני מסתכל על זה קצת אחרת... מוסר מנסה להגדיר מה טוב ומה רע. זה דומה לנסיון של חוק הנבדל בכדורגל להגדיר מהו נבדל. אי אפשר "להפריך" את חוק הנבדל בהסתמך על העובדה שהיקום הוא דטרמינסטי או לא (ניסוי מחשבתי: נסה לשכנע שופט כדורגל שחוק הנבדל שגוי בגלל שהיקום דטרמניסטי). והדבר נכון גם לגבי מוסר.
באופן קצת יותר פורמלי, מוסר וחוקי הכדורגל הן אמירות נורמטיביות, לא פוזיטיביות. הן לא ניתנות להוכחה או הפרכה, וזה בכלל לא משנה אם אלוהים משחק בקוביות או ממלא לוטו:
1. אם אני טועה, תזכרו שהייתי חייב לכתוב את ההודעה הזו, כי בקוביה יצא 6.
2. בכדורגל מטילים מטבע, לא קוביה. היה עדיף להשתמש בשש-בש בתור דוגמא.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש