בתשובה להאייל האלמוני, 15/05/05 21:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. אכן כן :) 2. בואי נאמר שביחס לאלוהים של היהודים או של המוסלמים לסינים אין יותר מדי יראת כבוד לאלים שלהם. האלים שלהם הם לא קדושים, אלא הם רוחות של אנשים, נשים וילדים שמתו. כמו כן, מקומות התפילה של הסינים משמשים גם כמרכזים קהילתיים וגם מועדי התפילה שלהם הם לא קבועים, הסיני יכול להתפלל לאלים מתי שבא לו או כשהוא צריך משהו. בקשר לאלים ה"ליצנים", אני לא יכול יותר מדי להרחיב. פשוט קראתי פעם שחלק מהאלים הסינים היו ליצנים, אאל"ט בספר "הדת הסינית" של מאיר שחר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו יכול להרחיב מעט על אלים במיתולוגיה הסינית? עד כמה שהבנתי עד היום, בפילוסופיה הטאואיסטית אין ממש "אלים" כמו שאנחנו מכירים בדתות מערביות, אלא יותר עניין של כוחות חיים (משהו בסגנון ה"פורס" של לוק סקייווקר, לפי מה שאני מבין). ואגב - מאד נהניתי מהמאמר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תנסה כאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני לא מזדהה עם הטון של המאמר, והוא גם נראה לי פשטני משהו, אבל העמדה הכללית נראית לי נכונה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עירבבת בין הדת הסינית לבין הדאואיזם ולא בצדק{1}. האלהויות הדאואיסטיות כוללות לוחמים מתים בע"ח כמו דרקונים, נחשים וטיגרסים וכוכבים לכת. מייסד הדאואיזם- לאו דזה גם הפך במהלך הזמן לאל. בנוסף לאלים יש בדאואיזם גם שמונה בני אלמוות, מהם אשה אחת (הה שיין גו) שזכתה בחיי נצח אחרי שרוח רפאים אמרה לה לטחון ולבלוע אבן שנמצאת בהר שבה התגוררה, היא מצוירת כעלמה שמחזיקה באפרסק או בפרח לוטוס. האלים של הדת הסינית לעומת זאת, הם דמויות הסטוריות, שחיו עלי אדמות, ורק לאחר מותם האלהוּ. היחס אל אותם אלים כמו שציינתי הוא נינוח, המאמין יכול להתווכח עם האל, לשחד אותו ולהריץ איתו דחקות ( חלק מהאלים הם כאמור, ליצנים). ------------- 1. אם מישהו רוצה שאני אפרט לגבי ההתהוות של הדת הסינית שיבקש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או או איזה מהירות... בעקרון הדת הסינית היא הדת העתיקה ביותר מבין הדתות הגדולות (כולל היהדות) וחלק מהפולחנים שמקובלים היום בדת הסינית (כמו הקרבת הקורבנות לאלים שנפטרו) היו מקובלים כבר לפני ארבעת אלפים שנה. עם זאת, הדת הסינית כיום מושפעת גם מקונפציונזם, דאואיזם ובודהיזם. בעקרון אם תשאלי סיני מה הדת שלך הרבה סינים לא ידעו לענות, בדיוק כמו שאם היית שואלת מצרי או הודי לפני שלושת אלפים שנה מה הדת שלהם גם הם לא היו יודעים לענות. בדת הסינית אין גוף מרכזי, המתאם את פעולותיה ומפקח עליהן. באופן כללי (כמו שכתבתי כבר למעלה) הדת הזאת הרבה יותר נינוחה, אין הפרדה בין קודש לחול, מקומות התפילה הם גם מתנסים, מריצים דחקות עם האלים, מחנים את האופניים ליד פסלי האלים וכל אחד עושה מה שבא לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. מתאים לי. רק להתגבר על השפה זה קצת בעיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בעייתיות בשימוש המילה ''אל'' בהקשר הסיני. הם הרי זובחים גם לאבותיהם. ההתייחסות לאלוהות בתרבויות (כביכול) פוליתאיסטיות היא נושא די מורכב מנקודת ראות שלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כביכול"? "נקודת ראות שלנו"? "בעייתיות"? א. לא כל הקוראים באתר הם מונותאיסטים (כך שלא ברור אל איזה קולקטיב אתה מתיחס כשאתה אומר "אנחנו"). אין שום בעיה בשימוש במילה "אל"/DEUS/GOD בהקשר פוליתאיסטי - אתה לא רומז שנקבל את הז'רגון בו משתמשים במילה "אלילים" כדי לתאר "עבודה זרה", נכון? ב. באיזה מובן התרבות הסינית (או תרבויות פוליתאיסטיות אחרות) היא "כביכול" תרבות ולא תרבות למעשה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. התרבות שלנו היא די מונותאיסטית, בסופו של דבר. גם האתאיסטים או הלא-תאיסטים מבינינו, התפיסה שלהם לא שונה כ"ך מהתפיסה המונותאיסטית. (ראה הספר המעניין של פריטיוף קפרה: "The Tao of Physics" אני לא יודע אם הוא תורגם לעברית, באנגלית הוא יצא בהוצאת Shambala). וגם דיון 2264. א2. אני לא רומז לכלום. ה"אלים" הסיניים הם שונים במהותם מה"אל" המונותאיסטי, ולו רק מפאת מה שנכתב בתגובה 300534, התגובה שלה הגבתי, ובתגובה 301041 . יש כאן משמעות אחרת למילה "אל", בלי שנצטרך להכניס פוליטיקה לתוך העניין. ב. גבר, תירגע. לא כתבתי שהתרבות הסינית היא כביכול תרבות אלא שהיא כביכול פוליתאיסטית (אתה בכוונה מחפש את הפרשנות המקוממת לדבריי?). זאת משום שבה, וגם בתרבות פוליתאיסטית עיקרית אחרת, ההודית, ישנה הכרה מאוד ברורה של האחדות של כל הדברים. לכל הודי הינדואיסט, והוא לא צריך להיות פילוסוף או מלומד בשביל זה, ברור ששיווה ווישנו הם התגלמויות של אותה האלוהות שרק היא ממשית בעצם. בסין מודגשת אחדותו של הדאו. עם זאת, קיים גם עניין ריבוי האלים, וזה לא פשוט להבין איך הם מקיימים את הסתירה הזאת. מתוך זה גם נראה לי שהשימוש במילה "אל" כדי לתאר את האלים האלה הוא במשמעות אחרת מאצלנו (גם בקרב המאמינים וגם בקרב אלה שלא, המסכנים ;-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כמובן שיש הבדל במשמעויות של המילה ''אל'' בתרבות מונותאיסטית לעומת המשמעות בתרבות לא מונותאיסטית (ואני בטוח שכל מי שקורא את הדיון מודע להבדלים), אבל אני לא מסכים שיש בעיתיות כלשהי בשימוש במילה בשל כך (יש המון מילים בשפה שמקבלות את משמעותן בהתאם להקשר). ב. היה מאוד נחמד אם היית מוותר על ה''גבר, תירגע'' או ''אתה בכוונה מחפש...'', זה נראה לי מאוד מיותר. אבל בכל זאת תודה על ההבהרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. אתה צודק ואני מתנצל. לדיונים מקוונים יש היתרון שאתה יכול לקחת את הזמן שלך ולא להיכנס לדינמיקה מתלהמת. אבל לפעמים אני מגיב מהר מדי ולא נהנה מהיתרון הזה. שוב, איתך הסליחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נמושה חסרת אופי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם. זאת דרכי המשונה להגיד לך ''שאפו''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, אז !! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א (תורגם תחת השם "הטאו של הפיזיקה", יצא לאור בהוצאת מודן, ניתן לקנות ב http://www.zap.co.il/models.asp?sog=books&keywor... ). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |