 |
לפני כמה זמן ראיתי בסופר ילד שצועק על אמא שלו "אני רוצה מעדנים!". לא יודע, שעשע אותי. אולי זה עניין תרבותי, אבל עבורי, מעדן מתחבר באותה קלות גם למלה "מזרע"...
ולגבי פרסום סמוי, אין זה נכון ששתי המילים הולחמו ללא שוב. פרסום סמוי הוא שם (אולי לא מוצלח, אבל בכל זאת) של קטגוריה מאוד ברורה של פרסום: מדובר בפרסום שאינו מובדל מהתוכן הרגיל של שידורי הטלוויזיה. או, במילים אחרות, כל פרסום שלא מתנוסס סמל ה"פ" המוזר הזה בפינתו. אז נכון, שלפעמים מדובר בפרסום מאוד לא סמוי, כמו במקרה דנן, או כמו בקלטות ילדים, שם לפעמים המוצר המפורסם (באופן סמוי!) תופס את מרכז הפריים, למרות שאין בכלל סיבה לעשות כן. בד"כ, הפרסום הסמוי ראוי יותר לשמו, כאשר המוצרים המפורסמים משולבים בטבעיות אל תוך הסביבה של הדמויות. דוגמא ידועה היא קופסאות דגני הבוקר של סיינפלד.
לפעמים, הנסיון לשילוב טבעי לא מצליח כל כך. ראיתי ב-ולוג (נו, וידאו בלוג) אחד קטע מתוך הסדרה The OC, שבו אחת הדמויות מספרת למישהו איך היא חיפשה באינטרנט מידע על מישהו אחר. "לחפש באינטרנט" אפשר להגיד בכל מיני אופנים. אפשר להגיד, פשוט, "חיפשתי באינטרנט". יש אנשים שיגידו, בטבעיות ובלי להתכוון לפרסם אף אחד, "גיגלתי". בתוכנית הזאת, הבחורה אמרה "I A9 dot com'ed his name". נשמע מוזר? A9.com הוא שמו של מנוע החיפוש החדש של אמאזון. אמאזון אמנם הכחישו, אבל סביר להניח שכחלק מהמלחמה בגוגל, הם ניסו לעשות את מה שגוגל עשו: להכנס לשפה היומיומית. הבעיה היא שזה נשמע אדיוטי, ולא אמין, ולא טבעי, והפרסום הסמוי נחשף שלא בטובתו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש