בתשובה לדינה בארץ האיילים, 28/07/01 9:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. המעמד של ח"כ מחמיד ושלי ביחס לטנקים הוא זהה (אם מנכים את היותו ח"כ, הנותנת לו השפעה רבה יותר), ולכן הדיבורים על "טנקים שלי" ביחס לח"כ מחמיד הם לא יותר נכונים או חכמים מדיבורים על "טנקים שלו". מראי-מקום להתבטאויותיי? ב. תודה, I rest my case. ג. כבר לא רלוונטי, נכון? ד. אל תפנו אלי בגוף-שני-רבים, בבקשה. זה נותן לי את ההרגשה המעליבה (אותי) שאני שמן. הגננת המופרעת של בנכם איננה, כך נדמה לי, נציגת איזה "ממסד ישראלי" - אותו "ממסד ישראלי" דווקא ניפק לכם את תעודת-הזהות (גם כן פטנט...) ששימשה אתכם כדי להוכיחה על איוולתה. "גוף חינוכי" עשיתם ממנה? נו, באמת... ה. לך ולי יש בדיוק אותה הזכות שלא להיות מודבקים על-כרחנו לאיזה כדור דביק, ואיך זה משנה אם המדביק הוא הכדור הגאה או מישהו מבחוץ. מוזר שאינך מקפידה בזכותי (ואולי בעצם בזכותם של כל הכותבים "בארץ האיילים" שאינם את) בשעה שאת כה חרדה לזכותך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. המעמד של ח"כ מחמיד כבן לאומת ערב מונעת ממנו להשפיע על טנקים – למעט משיכת אש. לך יש השפעה גם על הצד השני של הקנה. ב. I hope your case enjoys the rest. may it emerge refreshed in due course for further discussion. ג. אוקיי.ד. נתתי דוגמה אחת, פוצעת במיוחד. תעודת הזהות בעייתית גם היא. נסיונות ניכוס נוספים היו לאורך כל הדרך (ואני מתכוונת *כל* הדרך, בלי הנחות) וכולם נעשו על ידי אנשים. מעולם לא יצא חוק ניכוס הדינות ואכן, אנשי מוסד לא באו לאיים עלי בלילות. האפקט המצטבר של האובר-ניכוס מתבטא בתחושת הירדפות שנראית לך, על פי תגובתך, נלעגת. ה. סליחה, איזה כדור? מאוחר כאן, המקלדת שלי משונה במיוחד וחדשה (ולא, אין עליה אותיות עבריות.) איזו מזכויותיך נרמסה תחת הקלדותי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א+ה. ואני לא "בן לאומת ערב"? גם את *זה* את מסיקה מהתבטאויותיי? זה בדיוק העניין - את מתקוממת על מה שנתפס בעינייך כ"נסיון נואש לנכס" אותך למשהו, אבל את מתעקת להדביק אותי (ואיילים אחרים) לאיזו "אומה" או לאיזה "צד". ב. אולי לא היטבתי להתנסח. אנסה שוב: Case closed. ד. התחושה אינה נלעגת. הנסיון לשייך אותה ל"אומה הישראלית" הוא שנראה לי תמוה, אך עקבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם כבר פיתחתם את הדיון הזה רק רציתי להוסיף שאל לך להתיימר לדעת את מחשבות אחרים... אני נשאר בארץ מסיבות משלי שהן לא אחת מהסיבות שלך... ואם את לא קשורה לארץ (למרות "ניסיונות הכינוס" לטענתך) אז למה לעזאזל את מנסה להגיד >לנו< (תושבי ארץ ישראל) מה אנחנו עושים פה ? מה לך ולנו ??? את לא רוצה לחיות פה, אל תחיי פה... אבל אל תטיפי לנו מוסר בגלל איזו תיזה או תאוריה קטנה שפיתחת לעצמך... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי למה המיקום הגיאוגרפי של כותבת שורות אלה מהווה חלק מהסיפור. חשבתי לתומי שאנו דנים ברעיונות, כאן. איפה אמרתי >לכם< (תושבי ארץ ישראל קוראי העברית והאייל) מה אתם עושים שם? מה לי ולכם? 30 שנים של מגורים בישראל, המותירים אותי קשורה לאנשים שלא הייתי רוצה לראות מתאדים או נשחטים. ובעניין הטפת מוסר: אני שומרת לעצמי את הזכות להטיף מוסר לכל אדם, ארגון או מדינה הרוצחים ילדים. למרבה שמחתי, איני לבד בכך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |