בתשובה להאייל האלמוני, 07/05/05 14:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יכול להיות שהחיים שלנו, האנשים הפשוטים, מתנהלים יותר עפ"י אינטואיציות או קומון-סנס. קח/י למשל את עניין הזכרון שדוגמה (שמושפעת כנראה מחילופי הדברים כאן בלילה האחרון) גורם הרבה פעמים למריבות מסוג "אבל אני זוכרת מה היה ואתה לא (או להיפך." אינטואיציה זה מין קיצור דרך לא מודע לפתרון בעיות, ויכול להיות שהמנגנון שלה זהה אצל האדם הרגיל או המדען (או הרופא), בעצם למה "יכול להיות," הוא זהה. אבל החומרים על פיהם היא פועלת שונים כמובן מאדם לאדם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אינטואיציות וקומון סנס הם שני דברים שונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות, לא יודע. לכן כתבתי "או." אם זה כן שונה, אז במה מתבטא השוני? בכל אופן, דיברנו על זה שההשפעה שלהם שונה בתחומי חיים שונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינטואיטיבית אני מקבלת את הגדרתך לאינטואיציות. הקומון סנס שלי אומר שלא כדאי לי להסתבך בניסיון להגדירו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, זה נשמע אותו הדבר פחות או יותר. זוהי צורה של קבלת החלטות שלא דורשת נימוקים אלא מתבססת על משהו כמו "הרגשה," והיא נובעת מחוץ לתודעה awareness (קשב?). סביר להניח שאייל ביער צריך לברוח אם הוא רואה בזוית העין רחש בעלים, ולא להמתין לממצאים יותר מפורשים שיעידו שהנמר מזדחל לו שם. במקרה הזה האינטואיציה שלו היא צורך חיים, אפילו אם יסתבר שהוא ביבז אנרגיה. הקומון סנס שלך אומר לך לא להסתבך בהגדרה של אינטואיציה, שזה נשמע לי זהה להגדרה של אינטואיציה - אין צורך להסביר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרתי, ''הקומון סנס שלי אומר שלא כדאי לי להסתבך בניסיון להגדירו.''. להגדירו - את הקומון סנס, כמובן. לא את האינטואיציה. ה''שכל הישר'' (אם יותר לי לחזור לעברית, וגם לנסות להסתבך בכל זאת) הוא, במידה רבה, בניית מהלכים הגיוניים מסדר ראשון, כמיטב יכולתו של הבונה - כלומר, בלי יותר מדי ספקולציות, תיאוריות דחוקות, נוקדנות טרחנית וכיו''ב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי. לטעמי אנחנו די קרובים. אולי שכל ישר זה שם קצת יותר מפואר לאינטואיציה (אולי כי ''זה'' דורש קצת יותר הנמקות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי הם אפילו לא דומים. אני הייתי אומרת שהאינטואיציה היא בעיקר מהלך מורכב שמחבר הרבה נתונים, אסוציאציות והיקשים לוגיים שקשה לבצע אותם במהירות באופן מודע, ואולי אפילו לא היינו מעזים לעשות זאת כך. אבל אם קיצרתי את סבלנותך, אתה יכול לחתוך את הדיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יותר תוהה לאיפה זה מוביל, אולי כי איבדתי את הקשר לנקודת ההתחלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודת ההתחלה מבחינתי הייתה שלא הבנתי את ההקשר לניסויים האסוציאטיביים שהבאת, והופתעתי מתוצאותיהם הלא-אינטואיטיביות. ואני עדיין תוהה באיזה הקשר אמר המורה שלך משהו על טעויות באינטואיציה (שכחתי את הניסוח המדויק). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |