|
||||
|
||||
אני נשאר מחזיק בעמדתי שהערתו של השופט חשין בעניין רצון העם מצביעה על תופעה בלתי הולמת בקרב שופטי בית המשפט העליון, הגם שאני כמעט בטוח שההערה לא נאמרה מתוך מודעות וכוונה ישירה כזאת. תאר לעצמך שמסקנות דוח ועדת דוברת היו מקבלות את אישור הכנסת ומישהו היה פונה לבג"ץ כדי למנוע או לעכב את יישומן. האם לדעתך היה השופט משתמש במלים : "העם רוצה לפטר מורים" ? קרוב לודאי שהשופט היה בוחר לומר: "המדינה רוצה לפטר מורים". אני חושב שבאופן תת מודע הכריע השופט בראשו בויכוח שבעיני הוא הנושא הכי חשוב היום. את הנתונים על רצון העם היה השופט צריך לקבל מתוצאות המאבק שרון - מצנע בבחירות, ולא מאיזה שהוא תהליך עקום שהתחולל בחודשים האחרונים, שעליו עמד ואותו ניתח באופן מפורט השופט לשעבר שטרוזמן. אני רוצה לחזור לדוגמה שבתגובתי תגובה 286981, דוגמה שעלתה בדעתי רק אחרי שכתבתי את המאמר, ומתמקדת בצורה הקולעת ביותר בהבהרת כוונתי. איך לדעתך היה צריך לנהוג בנסיבות שמתוארות בדוגמה בית המשפט ? האם היה צריך לאטום את אזניו ואת עיניו ולהכריז את ההכרזה השקרית: "*העם* רוצה להישאר למרות הסכנה ?" |
|
||||
|
||||
אני מסכים עם האבחנה בין "העם רוצה" ו"המדינה רוצה". השופט היה באמת צריך לומר ש"המדינה רוצה", משום ש*זה* המצב דה-יורה. אפילו עם הטענה שזה מרמז על הכרעה בויכוח אני נוטה להסכים (מעניין היה להשוות התבטאויות דומות של שופטים בעבר). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |