|
לפעמים אני חושב שאת באמת חיה בנוגה ואני במאדים, או להיפך.בקורס הכנה ללידה שאנחנו עברנו, כל הגברים התיצבו, לא נרדמו, ולמעט אחד שהסלולרי שלו קרא לו מדי פעם והוא נענה (אין לי מושג במה הוא עובד) כולם גילו התעניינות רצינית. במהלך הלידה נכחו חוץ ממני גם אמה ואחותה של אשתי, כאשר לפחות אחת מהן (נחשי מי) ילדה שלושה ילדים ללא אפידורל, ושתיהן תרמו מנסיונן. היולדת היתה אולי חסרת כוחות לקראת סוף הלידה, אבל בשום אופן לא אבודה. הצוות הרפואי (רופאה ומילדות כאחד) לא לחץ ולא ניסה לשכנע לבצע שום פעולה וכל הזמן היו בגישה של ''מה אתם רוצים שנעשה עכשיו''. לתחושתי גם אני וגם אשתי היינו מודעים לתהליך הלידה למרות חוסר הנסיון וידענו גם איך להתמודד עם זה. אני חייב לציין שהמיילדת עשתה שמיניות באוויר (נו, לא שמיניות ולא באוויר, אבל את מבינה למה אני מתכוון) כדי להמנע מביצוע חתך, מאמצים שהוכתרו בהצלחה. אני לא טוען שזה המצב בכל לידה בכל בית חולים, אבל עם משפחה תומכת וצוות רפואי שלא משחק במשחקי שליטה, אין שום סיבה לשכור כח עזר ללידה.
|
|