בתשובה לניתאי ארטנשטיין, 26/07/01 17:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אזהרה: התגובה הבאה מכילה רעיון המתבסס על עובדות הסטוריות ומקורות יהודיים, מי שלא אוהב שלא יקרא. מי שקורא שלא יתלונן על העירוב. השם 'פלשתינה' מקורו בתקופת הכיבוש הרומאי שנקט בטכניקה הנ"ל ע"מ לטשטש את שם ישראל (בדומה לקריאת ירושלים בשם אילה קפיטולינה 1). יתכן ושם זה ננקט בהשראת הפלישתים ויתכן שלא (אני מכיר טענה שכן), זה עניין שולי. קיים קשר מהותי בין הפלישתים לפלשתינאים. להתחקות אחר שורשם וממילא אופיים של הפלישתים, כמו של יתר העמים, אנחנו יכולים על פי פרשת נח. שם "פלישתים" מופיעים באופן חריג כבנים של "פצלוחים" ו"כפרוסים" יחדיו. רש"י שם מסביר, שהנ"ל היו ממזרים, ועל כן יוחסו לשני מקורות. היוצא מהנ"ל הוא עם שיחודו הוא בטשטוש האופי הלאומי שלו. בעוד שבתקופת האבות היוו הפלישתים, את העיר 'גרר' (נחל גרר הוא הנחל העובר בין נוציראת לנצרים ברצועת עזה) ו400 שנה לאחר מכן ביציאת מצריים, הם ממוקמים על הים, באזור הרצועה, אנו מוצאים אותם בספר פלישתים נלחמים בישראל בנחלות אפריים ומנשה, כלומר עמוק עמוק בתוככי הארץ ורחוק מכור התהוותם. המצב נהיה חמור עד שבתחילת תקופת שאול שעבדו הפלישתים את ישראל, אך עם עליית המלוכה בבית ראשון יורדים הם מעל בימת ההסטוריה, בחסות שאול ובעיקר דוד. ההסבר לכך הוא שלכל עם תפקיד בעולם הבא לידי ביטוי באופי הלאומי שלו. הפלישתים לא היו עם נושא תוכן חיובי כל תפקידם היה להוות קונטרה לעם ישראל על מנת לחדד את האופי הלאומי של זה האחרון. בדומה לא קיים כיום אופי לאומי פלשתינאי מלבד השאיפה העמוקה לחסל את מדינת ישראל (עטוף במושגים כגון "זכות השיבה וכדו') הדרך בה הם נלחמים בנו על ידי שיעתוק כל ערך לאומי שהיה קיים אצלנו, לטובתם ("אדמה", "ירושלים", "הר הבית") הממשיכה גם במאבק האחרון בחיקוי כל טענה שלנו (דוגמא: נושא הידיעה הנ"ל) קיימת על מנת לעזור לנו לעמוד על ההבדלים בין לאומיות חילונית גסה, שאיננה יותר ממאפיה אחת גדולה, לבין לאומיות ישראלית נושאת תוכן מוסרי הבא לתקן את העולם. לסיכום קיים דמיון פלישתי-פלשתינאי ב: 1. שם. 2. אזור ריכוז גאוגרפי. 3. אופי התהוות לאומית. 4. אופי לאומי ומטרת קיומם בעולם. על כן הגיוני לכנות את הפלשתינאים בשם "נאו-פלישתים". 1 או שהשם הנ"ל הינו יווני, באמת שאנ'לא זוכר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא אתווכח איתך על האמונה הדתית ("תפקידו" של עם וכו') - האמן במה שבא לך, רק כמה תיקונים... הפלשתים היו מ"גויי-הים". עמים אלה, שנדחפו החוצה מכרתים ("הכרתי והפלתי"...) וממיקני, כנראה (הדבר אינו ודאי) עקב פלישת הדורים (אבות היוונים של ימינו?), פשטו על האיזור באותה נדידת-עמים, בה, כפי-הנראה, השתחררנו אנו ממצרים. בעת שהיינו אנו במדבר, הגיעו הללו למצרים, שם הביסם רעמסס השלישי ושלחם להתיישב במישור החוף הדרומי של כנען - באיזור שהוא היום רפיח-ראשל"צ. הם הגיעו לשם כנראה סמוך לעת, בה נכנסו אבותינו ממזרח וכבשו את יריחו. וכך, עם שהגיעו כוחותיו של יהושע מערבה לאיזור החוף, כבר מצאו שם את הפלשתים. במאות השנים שבאו אחר-כך (תקופת השופטים ותקופת המלוכה) התגבשו מסורותיו וגרסאותיו השונות של ספר "בראשית", והיות שאז הכירו כותבי הספר את איזור-החוף הדרום-מערבי שלנו כמיושב פלשתים, יחסו מצב זה גם לתקופת האבות, למרות שבעת ההיא, ישב באיזור זה עם אחר, המכונה "עווים". כעת, למן התקופה הרומית-ביזנטית ניתן, אכן, השם "פלשתינה" לארץ, אשר עד לכשלון המרידות הגדולות כונתה בפיהם "הפרובינקיה יודאי". בעת ההיא, כבר לא היוו הפלשתים בלתי-אם זכרון הסטורי. לא כל היהודים גלו מן הארץ. היו שנדדו מכאן ברחבי האימפריה הרומית הגדולה וגם מחוצה לה, אבל בה בעת, היו רבים שנשארו - היהודים של תקופת הנשיאים. בתקופה הביזנטית, עוד היו בארץ יהודים רבים - הרבה יותר ממשפחות ספורות. ולאן הם נעלמו? ובכן, קבלת אמונתו הדתית של השלטון - משתלמת היא בלא כל ספק... וכך, רבים מהם התנצרו, ומשהגיעו המוסלמים באמצע המאה השביעית (642 ליתר דיוק), ועם שנקפו השנים - רבים אף יותר התאסלמו. ואלו הם-הם הפלשתינאים של ימינו... ברובם, על-כל-פנים. באותה עת, גיירו אבותינו שבטים שלמים באירופה - ומעניין לציין, שלפני כשנה ומשהו התגלה והוכח קשר גנטי, בין היהודים יוצאי מרכז ומזרח אירופה (ה"אשכנזים") לפלשתינאים יושבי-הארץ. מה צריך להסיק מכל העניין הזה? יעשה כל אחד את חשבונו שלו... העובדות, ההסטוריות כגנטיות - בעינן עומדות. דני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, היו תקופות ארוכות שבהן ארץ ישראל הייתה שוממת כמעט לחלוטין בשל מלחמות ממושכות בין מעצמות אזוריות (שהיו מלוות רעב, מגיפות, וכו'). שנית, חלק ניכר (אם לא מרבית) מהפלסטינים שחיים כיום בארץ ישראל הם מצאצאי מהגרים מתקופת האימפריה העותומנית ותקופת המנדט הבריטי (ניתן לקרוא תיאור מפורט של תנודות האוכלוסין בארץ ישראל אצל פרופ' מיכאל הר סגור). כלומר, טענתך כי הפלסטינים הם ברובם מצאצאי היהודים הנה מפוקפקת למדי. ובקשר למחקרים גנטיים: 1)המחקר שציינת איתר, לדבריך, קשר גנטי בין האשכנזים לפלסטינים ולפיכך מחזק, כביכול, את טענת המוצא היהודי של הפלסטינים. אבל, איך זה מסתדר אם הטענה הקודמת שלך ולפיה האשכנזים אינם אלא שבטים אירופאיים שהתגיירו? 2) לי ידוע על מחקר גנטי רחב היקף שמצא כי ישנו דימיון גנטי רב יותר בין יהודים מגלויות שונות (רוסיה, מרוקו, וכו') מאשר הדימיון בין יהודי ללא יהודי באותו מחוז (קרי, בין יהודי רוסי לנוצרי רוסי וכד'). בהתחשב בשיעור הלא מבוטל של נישואי תערובת, זהו ממצא מדהים למדי אשר אומר משהו על המוצא האתני המשותפ של העם היהודי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השם ''פלסטינה'' כתיאור לאזור החוף - ואולי אזורים אחרים, הנושא לא ברור - מופיע אצל הרודוטוס, ההסטוריון והגיאוגרף בן המאה החמישית לפני הספירה. הוא המקור של אדריאנוס, לא איזה יהודי מומר (סברה חביבה על חוגי ימין, אך חסרת ביסוס). יתכן שמקור השם ''פלישתים'' מקורו בשם היווני ''פילוס'' (אי יווני המוזכר כמיני-מעצמה אצל הומרוס), אבל באמת אי אפשר לדעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל זה רק מעביר את השאלה למקום אחר. האם השם "פלסטינה" פירושו "ארץ הפלישתים"? האם הרודוטוס היה מודע לקיום הפלישתים והאם השם נגזר מכך? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |