בתשובה לרן, 01/03/00 15:51
על צדיקים ומצטדקים 2980
אלכסנדר מאן • בתשובה לרן שבת, 4/3/2000, 6:09
ידידי היקר רן,

החלוקה המרשימה בה נקטת אינה מעלה ומורידה דבר משאלת היסוד, בה אכן לקביעתי מתפצלים להם אותם אנשים יהודים טובים היושבים בציון למעין שני גושים דפוזיים-קומפלמנטארים כללים, הסובלים במהותם מהטרוגניות יתר ואף אינם ניתנים כלל למכנה משותף של ממש.

בעיסה המרכיבה את המחנה האחד יימצאו להם כל אותם אנשי אמונה שונים המאמינים בצורה זו או אחרת באלוהי אברהם יצחק ויעקוב והמגבילים ו/או המעודדים בשם כך פעילויות מסויימות - מדרכי נועם ושמן זית ועד הטלות אבנים ותקיעת כדור בגופו של ראש ממשלה. כאמור - מחנה רב גוני ושוקק עד מאוד, הכולל אוכלוסיות דתיות שונות משונות ומשתנות.

מרבית חברי מועדון-מחנה זה אינם רואים בעין יפה את רצונם השונה של אנשי המחנה השני לחיות את חייהם כרצונם, ולו מפאת הנימוק המשובח אותו הביא כבר בשעתו מר יניב הגורס:
'אני לא עושה דבר מסויים, ורוצה שאף אתה לא תעשה זאת, וזאת מסיבות אמוניות.'

המחנה השני אינו מחנה כלל, כי אם שוק הזדמנויות פרוע אשר בו חיים ונמצאים כל אלו המגדירים עצמם בתיאוריה כחילונים-אמיצים אך בפרקטיקת תת המודע הקולקטיבי הגורף מעדיפים הם להיות מוגדרים על דרך השלילה כלא-דתיים.

יהיה זה צעד נועז ביותר להגדיר באופן אקסטרני אנשים שונים אלו כחילונים של ממש, היות והמדובר באופן כללי בערב רב וענק - חסר כל עמוד שדרה אידאולוגי - ואשר בו מצוי במין צחוק-גורל-יהודי-טיפוסי מספר עצום של אנשים 'חילונים' המאמינים בדרכם הפראגמטית והמשתנה באלפי סוגיו שונים של האלוהים בהתאמה אישית, ומכאן 'סובלנותם' הסטואית ודעתם הזומבית בנושאים אמונים-תורנים אלו, ועל כן הרצון העמוק לזכות בהכרה מנציגיו האותנטים יותר של הקדוש ברוך הוא, האוחזים במילון ההגדרות הראשונות.

כאמור - במחנה זה מצויים כל אותם אנשים המקיימים בצורה זו או אחרת את רוב חגי ישראל, אנשים המלים את בניהם מתוך אוטומטיזם בלתי נתפס, העורכים טקסי חתונה דתיים רבי משתתפים, המגדלים בניהם לקבלת 'עול' המצוות בגיל 13, המקפידים באופן ספוראדי על אוכל כשר בחו"ל, הרוצים להקבר בקבורה דתית, הקונים קמיעות ומזוזות שונים, ההולכים לחוף הים ביום שבת ואם אפשר - גם למשחק כדורגל, המשתטחים על קברי צדיקים ביום טוב וביום רע, הפוזלים לעבר ארון הספרים היהודי, המאמינים בקיומה של 'תרבות חילונית יהודית הומניסטית' - ויחד עם כל זאת מאמינים ומדגישים את היותם חילונים חסונים לכל דבר - המוכנים להתמודדות בכל אתגר ותחום הנגזר מתת המודע הקיבוצי אשר בו מייבבים הם כתינוקות שנשבו.

זוהי גם הסיבה בגינה אין בנמצא תחרות של ממש בין שני 'מחנות' כלליים אלו, היות ולטווח ארוך נגזר על המחנה הלא-דתי להפסיד ולו מפאת רפיסותו הכרונית ושימושו במונחים השאולים מעולמות דתיים-אזוטריים.

להוציא קבוצות זעומות בקרב הציבור היהודי ישראלי - אין, לא היו ולא יהיו בישראל אנשים חילונים של ממש, היות וצורת חשיבה זו אינה מעוגנת באופן ממשי בתרבות היהודית - ומתנגשת עם ערכיה הקריפטואלים (סמויים).

זו גם הסיבה העיקרית לקורת הרוח ששאבתי ממאמרו ומתגובותיו האינטיליגנטיות להחריד של מר לביא הנכבד - אשר בחוכמתו הרבה בקיא הוא היטב ברזי אותו חמור-משיח חילוני, ואשר למרבה ההפתעה הטובה מוכן ויכול הוא לנהל ולו דיספוטאציה ידידותית עניינית עם נציגיו האידיאולוגים של חמור זה, וזאת ללא אותן 'דרכי נועם' מעיקות.

בברכה

א. מאן
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות