|
||||
|
||||
"מה שחשוב הוא מה הצעירים האלה רואים כשהם מבקרים בפולין. אנחנו חושבים שלא מספיק להראות להם רק מה שאירע בשואה, אלא הם צריכים לדעת משהו גם על 800 שנים של חיים יהודיים בפולין שקדמו לטרגדיה". מתוך דברי נשיא פולין על מסעות הנוער הישראלי לפולין. אין בציטוט זה כמו גם בנושאים אחרים, כדי ללמד על דעתי בנושא. |
|
||||
|
||||
לא צריך ללמוד מציטוט זה. דעתך ידועה. אתה מוצר למופת של ההסטוריה לקרימוסה. |
|
||||
|
||||
בינגו. |
|
||||
|
||||
דוגמא מצויינת לסיבה בגללה היה רצוי שכמו בפורומים רציניים אחרים, גם כדי להגיב באייל יהיה צורך להיות רשום עם כינוי משתמש קבוע וחשבון אימייל. כל עוד אין זה כך, אנא המשיכו אתה והשני להקפיד להטפל רק אלי. חלק מן האיילים האחרים, המזוהים, יותר רגישים לתופעה זו והדבר מרחיקם מלהגיב באתר. תודה, א. |
|
||||
|
||||
אני משתמש באופן קבוע בשם משתמש אחד. אולי אתה חושף את הכתובת שלך אבל הניק שלך חסר משמעות. |
|
||||
|
||||
כנ''ל. |
|
||||
|
||||
אם הניק היה חסר משמעות לא היתה לך סיבה להיות ''האייל האלמוני'' בהודעה הזאת. הניק של משתתף קבוע מעניק לו זהות, מוניטין וקשר להודעות אחרות. |
|
||||
|
||||
לך קל לדבר. מי יחפף אותך בזלזול? אבל כשמישהו חוטף זץ רציני מדי פעם, אז קצת יותר קשה לו לשמור על ניק קבוע - גם אם הוא חסר משמעות, הוא *יותר* אתה איכשהו - ואז הפגיעה יותר כואבת... |
|
||||
|
||||
זה בדיוק מה שאמרתי, ולכן הטענה שאין הבדל בין בעל ניק קבוע לבין ''אלמוני'' אינה נכונה. אין בכך משום פסילת השימוש באלמוניות טוטאלית, זאת רק הערה קטנה לעניין שהועלה. |
|
||||
|
||||
תודה. וזו הדגמה נאה לאלמוניות שבאלמוניות: אני אינני אותו אלמוני שלו הגבת שם. |
|
||||
|
||||
הגבתי כאלמוני כי בשמי האמיתי אין סיכוי שתדבר איתי. הלא אני שייך לתת תרבות, המייצגת את הרוע שתמיד רודף אחרי הטוב והזך, המגולם בצד בו אתה תומך. |
|
||||
|
||||
יפה, התקדמנו לשם ולכתובת אימייל בדויים. גם זה משהו. אז על מה רצית לדבר - תגובה שכתבתי? דעתי על מאמר זה? איכויותיי האישיות? |
|
||||
|
||||
אקרא אותו שוב בימים הקרובים ואגיב עליו, למרות שלמיטב זכרוני, עיקר מה שרציתי לכתוב עליו בזמנו, כבר נכתב ע''י אחרים ומשום כך לא הכבדתי עליו גם את הגיגיי. |
|
||||
|
||||
מתברר שנשיא פולין מתפרץ לדלת פתוחה, או לפחות מרחיבה, שכן העלאת ואף התחברות לעבר היהודי המפואר בפולין, דבר שהפך לפני כמה שנים לטרנד פולני פנימי, מוצא לו בני-ברית בישראל וביהדות העולם: לצד הביקורים הסטנדרטיים במחנות ההשמדה בפולין, גדל בשנים האחרונות מספרם של הישראלים, בני הדור השני והשלישי לניצולי השואה, המעורבים באופן עצמאי ועמוק יותר בשיקום העבר היהודי של פולין. לפני שנתיים פנה ראש עיריית לודז' ליוצאי העיר בישראל וביקש מהם להיות מעורבים בפרויקט שימור גדול של אתרים יהודיים בעיר שהוא יוזם. מאז שוררים בין הצדדים יחסי עבודה פוריים. לפני שלוש שנים החליט בית הספר להקדיש יומיים בכל מסע לפולין לשיקום בתי קברות, ביחד עם נוער פולני וגרמני. מנהל בית הספר, הד"ר אריה גייגר, אומר שהפעילות עם בני הנוער הזרים סייעה לרכך מתחים סביב סוגיות היסטוריות, שהיו יכולים להתפרץ במפגש פרונטלי רגיל. בנוסף הוא אומר, כי שיקום בתי הקברות גרם לתלמידים לגלות בעצמם את העבר היהודי של פולין. "כשתלמיד מנקה בעצמו מצבה הוא מתחבר לסיפור האישי שמאחוריה ומרגיש שגם עשה משהו כדי לשמר את הזיכרון של אותו אדם". "אם כל תלמיד שנוסע לפולין יתעד מצבה אחת, אפשר יהיה לעשות המון לשימור העבר היהודי המפואר של פולין", אומר שילה. (מתוך: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |