בתשובה ליהונתן אורן, 02/05/05 1:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מוכנה לנחש (אני לא יודעת מספיק על גוגן) שגוגן נכנס בדיוק למקום האבחנתי של קווים אישיותיים ולא של דיכאון מג'ורי מנותק מהקשר. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל הפסיכיאטר ההיפותטי בדוגמא שלי היה פסיכיאטר מחורבן. הספר של סומרסט מוהם על גוגן (נדמה לי שזה "הפרוטה והירח") הוא נפלא. צומת ספרים ב-15 ש"ח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סומרסט מוהם היה רופא בעצמו, והספר האוטוביוגרפי(?) שלו בכלבלי אנוש מומלץ מאד (יצא לי לקרא אותו בשנה האחרונה במקור). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי בגיל ההתבגרות. נדמה לי שזה הגיל הכי שווה לספרים כאלה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |