|
||||
|
||||
מפני שאם מנסים להחיל את כללי הדין הפלילי על סיטואציות סמי-מלחמתיות אפשר גם לנסות להחיל אותם על מלחמות ממש. מעטים מאד מאיתנו סבורים שצריך 99% ודאות שלא ייפגע אף "חף מפשע" כדי ללחוץ על ההדק כאשר אתה שרוי בעיצומו של קרב, אבל אנחנו לא מוכנים לגזור מכך איזה עקרון גלובלי שאפשר ליישם בהליך שיפוטי. |
|
||||
|
||||
''סמי מלחמתי'' הוא בהחלט ביטוי שיכול לדקור בכל כיוון. אפשר להכריז מחר על ''מלחמה בפשע'' ולעצור המון אנשים על חשד קל שבקלים, וקיבלת מדינה אחרת, בשם אותם כללי חירום. איננו במלחמה עם הרשות, וממילא רוב האנשים שנעצרים במחסומים עדיין תחת שלטון צבאי שלנו, כך שהיחס אליהם אמור להיות דומה לשל אזרחים. ההכרעה הערכית אמורה להיות דומה. |
|
||||
|
||||
אני לא רואה איך אפשר לתת יחס "דומה לשל אזרחים" לאוכלוסיה הפלשתינית בשטחים בלי להפוך את החיים כאן לבלתי אפשריים ממש. כמה מחבלים מתאבדים ביום היית מוכן לספוג בשם אותה "הכרעה ערכית"? ההכרעה הערכית שלי היא שחיי קודמים. |
|
||||
|
||||
"אני לא רואה איך..." - זה בדיוק העניין. האם אתה לא רואה כי בדקת לעומק מה נעשה ומה לא כדי לנסות לבוא לקראת האוכלוסיה הגדולה הזו גם בזמנים קשים (ואולי זה בכלל עדיף על האלטרנטיבה הפבלובית שלנו?), או שפשוט נוח לך לסגור אותם בחגים ובחול המועד ומתי שמתחשק לכל סמי- ביטחוניסט אצלנו? |
|
||||
|
||||
לאיזה עומק עלי לצלול כדי להיות מוסמך לקבוע דעה? אני ניזון מאמצעי התקשורת אבל אני פתוח לשמוע דעות של אלה שמבינים יותר ויש להם הצעות קונקרטיות איך אפשר "לבוא לקראת האוכלוסיה הגדולה הזו גם בזמנים קשים" בלי שאי אילו עשבים שוטים מאותה אוכלוסיה יממשו את זכותם ההיסטורית לרצוח אותי. אני גם לא רואה באיסור כניסה לשטחי ישראל משום אקט לא הומני באופן קיצוני יחסית לאלטרנטיבה שעולה על דעתי. נדמה לי שהפלשתינאים הרויחו את זה ביושר. |
|
||||
|
||||
לא צריך לצלול עמוק מדי - צריך רק לראות שהסגר הזה הוא לא כל כך אוטומטי, ויש פוליטיקאים שבוחרים לאוכפו וכאלה שנזהרים יותר בשימוש בו, כשכל יתר התנאים דומים. כלומר אפשר גם ללא סגר, ע"י סינון קפדני במחסומים ומודיעין טוב. ראינו גם שעם סגר מי שרוצה לבצע פיגוע עושה זאת. הסגר פוגע בהם קשות בפרנסה ומרעיבם. באמת לא רואים את זה כל כך בחדשות אצלנו. מעניין למה. מה שאתה מייצר בסגר זה את המפגע הרעב הבא. מי מרוויח את זה ביושר? |
|
||||
|
||||
גם אי מתן אשרות כניסה לכל תאילנדי שמבקש אותן פוגע קשות בפרנסה שלו. אני לא חושב שכדאי להכנס שוב לשאלת האחריות לסחרור ''טרור-סגר-סבל'' או ''סגר-סבל-טרור'', משום שאינני מאמין שיש למי מאיתנו מה לחדש (אבל אתה מוזמן להפתיע אותי). |
|
||||
|
||||
איננו אחראים על התאילנדים. אנחנו כן אחראים על התושבים הפלסטיניים שבשליטתנו הצבאית/אזרחית. ל"סחרור" אתה חוזר, תוך כדי התחמקות מהטיעונים שלי. |
|
||||
|
||||
איזו התחמקות? אתה טוען שההחלטה הספציפית נקבעת ע"י אלה שמוסמכים לקבוע אותה בזמן נתון, ושעשוי להיות הבדל בין מה שמחליט שרון לבין מה שהחליט פרס? אני נוטה להסכים. לעומת זאת, אני לא חושב שתמצא הרבה הבדלים בעניין העקרוני של הטלת סגרים מחוסר ברירה אחרת. זה מצויין להגיד שכדאי שיהיה מודיעין טוב, אבל כדי שזאת תהיה טענה בעלת משקל צריך להראות שלא נעשים מספיק מאמצים בכיוון הזה, ובמקומם בוחרים בצעד ה"פשוט" של הטלת סגר. לפי המעט שאני יודע, דווקא נעשים הרבה מאמצים להשיג מודיעין טוב , אלא שהוא אינו מספיק. עניין אחר הוא השאלה אם לגיטימי להשתמש בסגר גם כסוג של ענישה קולקטיבית על ציבור שלם, ועניין שלישי הוא השאלה אם נזקו של הסגר לטווח ארוך עולה על תועלתו המיידית. שם יש מקום לטיעון שלך על עידוד "המפגע הבא" וזה בדיוק הנושא שאין לי מה לחדש בו, מלבד להעיר ש"מפגע" הוא מילה קצת רכה מדי לטעמי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |