|
חילוקי הדעות בינינו בשאלה זאת הם מזעריים למדי: אני חושב שלא צריך ממש אכסיומה נוספת בדבר "ראוי לקיים" אם אתה מפרש נכונה את אכסיומת הקיום של הבורא כולל כל המאפיינים הידועים שלו, ואם אתה מקבל את המשמעות הרגילה של "ראוי". אם יש לך בורא עולם בעל נוכחות יומיומית, ואם הוא מקור הטוב ומסביר לך מהו אותו "טוב", מה יכול להיות ראוי יותר מאשר לשמוע בקולו?
בעניין האספקט האגואיסטי של המוסר אתה מטיף למומר, אבל דוקא יש דתיים לא מעטים שאינם אוחזים בו, והידוע מביניהם היה ליבוביץ. את המצוות הם שומרים כי כך ראוי לעשות, וענין השכר והעונש הוא רק תוצר לואי. נדמה לי שאורי פז מציג עמדה די קרובה לזה.
ולבסוף, "תראו שהמוסר האתאיסטי *העכשווי* לא יחזיק" היא טענה שנראית לי נכונה לחלוטין, ואני רואה בה יתרון גדול של המוסר הזה על פני המוסר הדתי הקבוע (כמעט).
|
|