בתשובה לאורי פז, 28/04/05 1:54
התחלה של דיאלוג 296664
כליל החורש נאורי • בתשובה לאורי פז יום ה', 28/4/2005, 11:36
צר לי, אך אני חייב לחלוק עליך:

1. אתה לא חיית כאשר נכתב ונחתם החוזה. וגם אותם אלה שהיו חיים וקיים כאשר נחתם לא יכלו לשנותו או לשאת ולתת עם האל, אלא נאלצו לקבלו כמות שהוא.
2. תיאורטית, החוזה מחייב את שני הצדדים. בפועל, אתה לא יכול לבוא אף פעם בטענות כלפי צד א', האל, שכן דרכיו נסתרות.

הדרך היחידה שבה ניתן להצדיק את בחירתך להמשיך ולהוות צד ב' בהסכם שכזה הוא האמונה בכך שהאל טוב ומיטיב. לפחות כך זה נראה לי.

ושוב אני חלוק עליך. ישנם ארבעה סוגי שאלות:
1. אלה שנראות פשוטות, והתשובה עליהן פשוטה.
2. אלה שנראות סבוכות, אך התשובה עליהן פשוטה.
3. אלה שנראות פשוטות, אך התשובה עליהן סבוכה.
4. אלה שנראות סבוכות, והתשובה עליהן סבוכה.
התחלה של דיאלוג 296666
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לכליל החורש נאורי יום ה', 28/4/2005, 11:42
1. לפי ה"נעשה ונשמע" כנראה כן היתה להם האפשרות להגיד "לא, תודה". במקרה זה יש להניח שהשי"ת היה פונה לעמים אחרים. מי יודע, אולי העמלקים היו זוכים במכרז, והפסוק "זכור את עשה לך ישראל" היה רודף אותנו במשך דורות.
התחלה של דיאלוג 299891
אורי פז • בתשובה לכליל החורש נאורי יום ה', 12/5/2005, 16:09
1. ראה תשובתו של שכ"ג מעלי.

2. החוזה מחייב את שני הצדדים מבחינה תיאורטית ומבחינה מעשית. יהודי יכול לבוא בטענות אל א-לוהיו ואף לנצח בדין עמו. כך הבינו את החוזה עמו כל חכמי ישראל החל מאברהם (בסדום, למשל), המשך במשה (בשבירת הלוחות, למשל), וכלה בחכמי התלמוד (למשל, תנורו של עכנאי) ובחכמי החסידות (הרבי מברדיצ'ב, למשל). וכבר הבאתי על כך בדיון עם אביב ישראל: תגובה 259040
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות