 |
נושא המאמר לא היה כלל דיון בכישוריו של נתניהו. את כותרת המאמר לא אני בחרתי, וגם לא את התמונה. פעמים רבות, עוד לפני המפולת, הבעתי כאן את דעתי שהסכמי אוסלו סופם להגיע לאן שהגיעו. אבל הכוונה נכונה של הדברים שאותה ניצל נתניהו איפשרה שקט זמני תוך כדי התהליך תוך שימוש במה שקראתי "המתנות" כקלף. הפטנט הזה היה חייב להיגמר מכורח המציאות.
הטיעון שלך מצביע בדיוק על הסכנות שמהן אני מנסה להזהיר כל הזמן. אתה אומר: "נתניהו הצליח פעם. הוא יוכל להצליח בעתיד." אינך מנסה לומר כיצד, אלא פשוט תולה את העתיד בבחירת דמות מוכשרת. כך אתה עושה בדיוק מה שעושה יונתן ואחרים שהשם "נתניהו" גורם להם חררה, אבל מהכוון השני. אני רוצה שנסתכל על המציאות בעיניים פקוחות ולא נחפש פתרונות פלא לא באמצעות מילות פלא כ "שלום" "פתרון מדיני" וכדומה וגם לא באמצעות דמויות פלא.
|
 |