בתשובה לאייל מולד(ר), 25/04/05 12:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
השוטה טען שמול הרשות הממשלתית יש בידי האזרח כלים רבים וטובים יותר מאשר מול התאגיד/האדם הפרטי ולכן עדיפה בעלות ממשלתית מונופוליסטית על פני בעלות פרטית מונופוליסטי. אני הבאתי את הטיעונים שלי כנגד הטענה הזאת במונחים של סבירות ומנגנונים אפשריים להתמודדות. באורח לא מפתיע, התגובה שלך לא התייחסה בכלל לשאלה הזאת אלא לשאלה אחרת: "אנחנו *מעוניינים* שהשימוש במדרכה יהיה על בסיס תקנות בלתי כלכליות:..." אני בטוח שלא תהיה מופתע אם אספר לך ש*המטרות* "שלכם" בהעדפת כבישים ממשלתיים אינן נסתרות מעיני אבל זה עדיין לא עוזר לשאלה האמיתית שהיא: האם זה בכלל אפשרי? או: האם מצבנו טוב יותר או רע יותר בהנתן הדבר בידים פרטיות או ממשלתית? למרות שזאת הייתה מטרתם העיקרית של דברי, דומה שבחרת להתעלם לחלוטין מכך. לעצם העניין שאתה מעלה: כביש "חינם" ופתוח לכל הוא אולי דבר רצוי ויפה אבל בלתי אפשרי בעליל שהרי אם בונים כביש, מישהו צריך לשלם על זה, בסופו של דבר. באופן כללי, *ניסיון* לניתוק דבר מה מהמציאות הכלכלית יוביל, במידה רבה של וודאות, למחסור וחלוקה לא הוגנת של הנטל. "אז מי זה אנחנו? אנחנו זה בעיקר תושבי העיר, אבל גם אזרחי המדינה." ואני? אני לא תושב העיר? אני לא אזרח המדינה? אני נתת לך רשות מתישהו לדבר בשמי? זאת פנטזיה - כאילו לך הידע הברור מה אזרחי המדינה רוצים ושתוכניותך אכן יגשימו את המטרות הללו בעוד שאינך יודע לא את זה ולא את זה. "אנחנו יכולים להחליט למכור אותה או להחכיר אותה לגוף פרטי, אבל רק אם זה יענה על צרכינו (כפי שפורט לעיל) בצורה יותר טובה." האם מי שהחליט למכור לאחים עופר את מפעלי ים המלח התייעץ איתך? איתי? עם השוטה על הגבעה? עם מישהו מה"אנחנו" הזה? איך פתאום זה הפך ל"החלטנו"? ממתי "צרכינו" זה דבר אחד? ומתי ואיפה בדיוק נעשתה הבדיקה כדי לוודא שזה אכן הדבר הטוב ביותר? כמו שראינו במקרה ה"כביש חינם". אנחנו כביכול מקיימים דיון על שתי חלופות אבל החלופה שבאה מצדך היא *מה שאתה רוצה* בעוד שאני עוסק ב*מה אפשרי*. אני אולי טועה בהערכות שלי לגבי מה אפשרי וסביר אבל זה שתחזור ותסביר לי למה ה*מטרות* הן דבר רצוי עדיין לא עוזר להבין *איך* בדיוק תתגשם הפנטזיה הזאת. באשר לבג"ץ. אתה נאחז כאן בחצי משפט "שלא על פי הצדק" שלא ברור לי איך הוא מוסיף להבהרת העניין (שאר הסעיפים מסוייגים במפורש "על פי החוק"). הנקודה היסודית היא שבג"ץ הוא: א. המקום בו האזרח תובע את הרשות (למיטב ידיעתי, מלבד הסדרים ספציפיים כמו בית המשפט לעניינים מוניציפליים אין מקום אחר) ב. הביסוס הוא החוק. למשל, העתירה נגד האיסור לעבודה בשבת על בסיס "חופש העיסוק" לא הייתה יכולה לבוא לעולם אלמלא חקקו בכנסת את הגבינה השוויצרית בדמות "חוק יסוד חופש העיסוק". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"החלופה שבאה מצדך היא *מה שאתה רוצה* בעוד שאני עוסק ב*מה אפשרי*" האמנם? הרי בעלות ציבורית על מדרכות היא בוודאי *אפשרית* - היא מה שקיים היום, ודי בדיוק לפי המודל של מולד(ר)1. וגם אם יש חריקות כאלה ואחרות, נראה שאנו מצליחים לחיות לא רע עם התוצאה. דווקא נראה שאתה מדבר על רצון (למשהו אחר, שלא קיים), והשוטה הציג טיעון (שלי נראה משכנע למדי) שמטיל ספק בכך שהחלופה שלך אפשרית (כלומר, יכולה להתקיים באופן סביר). 1 מולד(ר), אולי תספר לנו פעם איך אמורים להגות את הניק שלך, אם אמורים? חלקנו אוהבים "לדבר" בראש את מה שקוראים, וכשלא יודעים לעשות זאת עבור מילה נתונה זה די מציק. תודה וסליחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טול קורה מבין שמות המשפחה שלך. לשלי שתי גרסאות: גרסת בית הלל - מולד (כמו חג המולד) גרסת בית שמאי - מולדר (כמו special agent fox mulder מתיקים באפלה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"האמנם? הרי בעלות ציבורית על מדרכות היא בוודאי *אפשרית* - היא מה שקיים היום" כן. אבל מולדר רוצה "חינם ופתוח לכל" וזה בוודאי שלא מה שקיים היום... "והשוטה הציג טיעון (שלי נראה משכנע למדי) שמטיל ספק בכך שהחלופה שלך אפשרית (כלומר, יכולה להתקיים באופן סביר)." בעיני הטיעון היה לא משכנע, והבאתי את טיעוני בנושא, אשמח לשמוע התיחסות לעצם העניין. שים לב שמבחינתי "עצם העניין" איננו "האם מדרכות ציבוריות זה טוב או רע" משום שלטובת או נגד המדרכות הציבוריות יכולים לבוא גם טיעונים אחרים, מהותיים יותר. בעיני השאלה המעניינת יותר היא האם יש בידי האזרחים יותר כלים להתמודדות מול הממשלה מאשר מול תאגידים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שאני קופץ לדיון, אני רוצה להבין את האידיאל שלך בנוגע לכבישים. את מערכת הכבישים ה"חינם"ים, כלומר ממומנת ע"י המדינה, אתה רואה מן הסתם כאגרה שבניגוד לאידיאל הקפיטליסטי מוטלת על כלל המדינה באמצעות מיסים, ולא רק על מי שמשתמש בכביש ("חלוקה לא הוגנת של הנטל"). אם כך, שתי שאלות: א. האם כביש חוצה ישראל (כביש 6), הוא מימוש טוב של אידיאל הכבישים הלא-חופשיים. ב. האם יש מקום לכבישים שאינם כבישי אגרה? אם כן, מה הקריטריון? אם לא, האם זה לא מתנגש בחובתה של המדינה לתת שירותים לכלל האזרחים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן כללי, אין לי "אידאל" בנוגע לכבישים ואפילו אין לי בעיה מיוחדת עם התארגנות מוניציפלית לסלילה ותחזוקה. הדבר היחידי שיש לי בעיה איתו הוא האיסור המוטל על בניית כבישים ביוזמה חופשית והשימוש בכספי המיסים לבניית כבישים על ידי המדינה. לשאלותיך: א. לא. כביש 6 נבנה למעשה בכספי משלם המיסים. ב. יש מקום לכל צורה של כביש שתראה ראויה בעיני מי שבונה אותו ובלבד שהדבר לא נעשה על ידי אילוץ אנשים אחרים לשלם עבור הבניה. למדינה אין חובה לתת שירותים לכל האזרחים מלבד הגנה על זכויות הרכוש שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיספסת לחלוטין את כוונתי. ברור לי שהשאלה היא האם מצבנו יהיה רע יותר או טוב יותר אם הכביש יהיה בידיים פרטיות. ברור לי גם שלא ניתן לעשות כביש חינם. הנקודה היא מהם הקריטריונים לרע יותר או טוב יותר. כל מה שרציתי לומר הוא שאותם קריטריונים לא מתחילים ונגמרים ביעילות הכלכלית 1 - אלא דווקא אותן מטרות של חופש תנועה, חופש הפגנה וכו', חשובות הרבה יותר. לכן זה באמת לא צריך להפתיע אותך שלא התייחסתי לרמת הפיזיביליות הכלכלית של המנגנונים שהצעת. לגבי זה שלא נתת לי רשות לדבר בשמך, אני חושב שדעתי בנושא זה ידועה. אתה חושב שזה שגביית מס לתחזוקת מדרכה היא כפייה, ושגביית תעריף למעבר במדרכה אינה כפייה. אני חושב ששניהם הם כפייה. יש דרך אחת טובה שאני מכיר להכריע בנושא זה. מעבר לכך אין טעם להרחיב. 1 במובן הרחב של המילה, של אי-מיסוי על שירותים שבהם אתה לא משתמש. --------- ובכלל, הסיבה העיקרית שהגבתי היא דווקא בג"ץ. הופתעתי מנחישותך בנושא זה. אני אשמח אם מישהוא שהוא יותר עורך דין ממני יתקן אותי אם טעיתי. בכל מקרה, עד כמה שזכור לי משעורי האזרחות, בהגדרה הכי בסיסית, הוא נועד לתת סעד למען הצדק. מבין המקרים שבהם הוא יכול לתת סעד משפטי לפונה אליו, 6 אינם מסוייגים בדין (השתמשה בסמכותה שלא כראוי, פעלה שלא על פי הצדק, נהגה בשרירות, החליטה באופן לא סביר, פעלה שלא מתוך תום לב או הביאה בחשבון שיקולים זרים), ו-3 כן מסוייגים (פעלה שלא על פי חוק, חרגה מסמכותה, הפלתה לרעה או לטובה שלא על פי חוק). יתרה על כך, מי שפונה לא מסתמך על סתירה של חוקים כלשהם: "פונה לבג"ץ אזרח שנפגע מפעולת רשות שלטונית או עותר המצביע על פגיעה באינטרס של קבוצה שהוא נמנה עליה". זהו תנאי מספיק לעתירה. חוקי היסוד (אלו שרלבנטים לעניינו, לא חוק יסוד הכנסת ודומיו) נחקקו בשנות התשעים (?) וסתירה שלהם אינה תנאי מספיק לעתירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב, אפנה את תשומת ליבך לאותם דברים שאתה מעמיד האחד מול השני: מצד אחד יש לנו *מטרות* של חופש תנועה, חופש הפגנה וכו. מצד שני יש לנו "מציאות" בה נגבה תעריף למעבר במדרכה. אבל מי אמר שיגבה תעריף למעבר במדרכה? ומי אמר שהבעלות הממשלתית *מבטיחה* לנו את חופש התנועה? שני הדברים אינם הכרחיים ומובנים מאליהם. נקודת היעילות הכלכלית, אגב, לא הועלתה על ידי. "לגבי זה שלא נתת לי רשות לדבר בשמך, אני חושב שדעתי בנושא זה ידועה." הנקודה שניסיתי להעביר היא שאתה מציג את הברירות בצורה מעוותת. אנחנו לא עוסקים כאן במציאות בה יש ביטוי *אמיתי* ל"רצון העם"*1* אלא בתוצאה של הליך פורמלי שבינו לבין הפיקציה הקרויה "רצון העם" אין כמעט קשר, אם בכלל. למרות זאת, ולמרות שהדבר ברור וידוע לך אתה עדיין בוחר להציג את הדברים כאילו מדובר כאן במציאות ממש "אנחנו רוצים כך וכך" וכן הלאה... *1*והרי זה בלתי אפשרי משום שאין דבר כזה "רצון העם" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, אתה מסכים שהמטרות שלנו הן של חופש תנועה, וחופש הפגנה וכו' ועניין הבעלות הוא רק אמצעי? ואם יתברר לך שהמטרות הללו מושגות בצורה יותר טובה בבעלות ממשלתית, האם תבכר אותה? אם לא, מדוע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה אתה מעמיד מול מה. מה זה "עניין הבעלות"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מעמיד שום דבר מול שום דבר, אני שואל שאלה. עניין הבעלות זה אופן התחזוקה של המדרכה: ע"י בעלות פרטית (כמו שאתה מציע) או בעלות ציבורית (כמו שהיום). השאלה היא האם אתה מסכים שאופן התחזוקה הוא אמצעי כדי להגיע לתחזוקה טובה יותר, ואם כן, האם אתה מסכים שהקריטריונים שהצעתי הם אלו שקובעים את טיב התחזוקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופן התחזוקה הוא אמצעי כדי להגיע לתחזוקה טובה יותר??! אני די בטוח שזה לא מה ששאלת, אבל ברור שכבישים פרטיים יתוחזקו הרבה יותר טוב מכבישים ממשלתיים. יש לי חשד עמום שאתה במידה רבה מניח את המבוקש (עדיף שטחים ציבוריים ולכן עדיף שטחים ציבוריים) אבל עדיין לא ברור לי לגמרי מה בדיוק הם הקריטריונים שהצבת... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלות ששאלתי הן מאוד פשוטות, וחזרתי עליהן בשתי נוסחים שונים בשתי תגובות שונות. הקריטריונים שהצבתי הם גם פשוטים וגם עליהם חזרתי בשתי תגובות (הראשונות שלי בפתיל). אם זה עדיין לא ברור, אין טעם להמשיך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |