בתשובה ליעקב, 25/04/05 0:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה מניח כאן שאנשים היו צריכים "לאכול" את החובות המתלוות עם קבלת השמועה. לדעתי זה בדיוק ההפך - מי שרצה לכפות חובות מסויימות על האנשים (בצדק או שלא בצדק) השתמש בסיפורים שהאמונה בהם כבר הייתה רווחת כדי לבצע את ההצדקה. מה גם שאני מניח שיש הרבה דברים שבתחילה כלל לא היו חובה קשה ומעצבנת, אלא מנהג חביב שחוקיו הלכו והקשיחו עם השנים (למשל: חמץ בפסח). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האמנם "חוקיו הלכו והקשיחו עם השנים"? שמעתי שהשנה ויאגרה הוא חמץ למרות שלפני שנה הוא היה מותר בשימוש (עזבו, בחייכם, מה הצרות שלי מעניינות אתכם פתאום?). הוה אומר: הלכו והתרככו עם השנים. עכשיו אתה מבין למה יש כאלה שמספרים ביציאת מצרים עד קריאת שמע של שחרית? לקחו להם את האלטרנטיבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, מצוות פרו ורבו איננה דוחה כשרות? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |