בתשובה להאייל האלמוני, 25/04/05 2:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עברו אמנם כבר איזה 5 שנים מאז סיימתי לקרוא את שתי החוברות בפעם השנייה, אבל בדבריי לא התייחסתי אל המושג "הישארות הנפש", אלא אל שאלותיו הספקניות והספציפיות של רון, ובלשונו: "מי זה אתה, הנשמה? הגוף? חיבור אד-הוק בין הנשמה לגוף? הנשמה קיימת לפני הגוף ואחריו, בוחרים לה את הגוף אליו היא תתחבר (או שהיא בוחרת בעצמה, לומשנה), אז מה ענינה לכל הסיפור של מירוק וקירצוף עצמי?". בדיוק על כל אלה מומלץ לקרוא את שני הספרים מאירי העיניים בנידון, לפחות על מנת שלא להצטייר כאן כאיזה עם-הארץ בפילוסופיה הקלאסית והמודרנית תוך דימוי עצמי ירוד של הספקן הנדוש. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם לעניין ה''מירוק והקרצוף'', כמדומני, לייבוביץ' לא התייחס כלל. אפילו לא לביעור חמץ, טאטוא או רמונט כללי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד איך שליבוביץ' התייחס אל המצפון ונקיפותיו התכופות בספרו המומלץ. כמו שגם התייחס אליו בספרו הנוסף באותה ספריית אוניברסיטה משודרת בשם: "שיחות על מדע וערכים" (תשמ"ו - 1985, 81 עמ'). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקיפות מצפון אינן בהכרח קשורות למירוק וקרצוף. ומירוק וקרצוף ודאי לא בהכרח קשורים להלכות דתיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעתיק-מדביק מתוך "מילון ספיר": *מירוּק*, מֵרוּק [ש"ע; ז'; מֵירוּק-, מֵירוּקים, מֵירוּקֵי-, מֵירוּקו (שם הפעולה של ממָרֵק)] <מרק> 1. [יב] צִחצוּחַ, ליטוּש; 2. [יב] ניקוּי, טיהוּר; 3. [יב] (בהשאלה) כַּפָּרָה; 4. [תמ] סִיוּם, השלָמה, גמָר מֵירוּק עָוונות כַּפָּרה (על-ידי קבלת ייסורים וכד'). *קִרְצוּף* [ש"ע; ז'; קִרצוּף-, קִרצוּפים, קִרצוּפֵי-, קִרצוּפו (שם הפעולה של מקַרצֵף)] <קרצף> 1. [תמ] שִפשוּף חָזק לשֵם ניקוּי; 2. [תמ] גֵירוּד וניקוּי של שַׂערות הבּהֵמה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |