|
||||
|
||||
אי אפשר לתאר מדד אובייקטיבי שימצא את הכדורסלן הטוב ביותר, אז בטח שאי אפשר למצוא כזה שיתאר את הפיזיקאי הטוב ביותר, ובכל זאת אני מאמין שרוב הפיזיקאים יסכימו שאיינשטיין היה הגדול ביותר בליגה שלו, כמו שרוב פרשני הכדורסל יסכימו שג'רדון היה הטוב מסוגו. למרות שאיינשטיין נהנה מיחסי ציבור מוצלחים, יש מאחורי זה יותר מקצת אמת. הנימוקים שלי: 1. לזכותו של איינשטין 3 תרומות שכל אחת מהן בלבד היתה מכניסה אותו לליגה הראשונה (20 המובילים), ועוד כמה שהיו מכניסות אותו לליגה השניה (100 המובילים). אילו היה רק מנסח את היחסות הכללית, או רק פותר את בעיית קרינת גוף קשיח, או רק מנסח את היחדות הכללית, זה היה מספיק1. הוא עשה את שלושתם, ולבד, ואני לא חושב שיש מי שיכול לציין תחת שמו דבר כזה. 2. ב-1900 סימן הלורד קלווין את שתי העננות השחורות והקטנות שמכשילות את הפיזיקה התיאורתית (קרינת גוף קשיח ותנועה באתר). ב-1905, איינשטיין סילק את שתיהן.באנלוגיה למתמטיקה, זה כאילו אדם אחד פתר את (או תרם תרומה נכבדת ל) כל 23 הבעיות של הילברט. 3. לכאורה קל להסכים אם ירדן, תורת היחסות הפרטית נראית מתבקשת. למעשה, הכל היה שם כבר שנה לפניו. ואולי זה גדולתו, להצליח לראות סדר במקום בו כל האחרים (והיו הרבה אחרים) התבלבלו. לדעתי, גם אם איינשטיין היה נעצר בתורת היחסות הפרטית, הוא היה מועמד רציני לתואר. "האם יש טענות שהמוח שלו עבד בצורה לא רגילה (כמו "מחשבים אנושיים") או שהוא סתם היה פיזיקאי תיאורטי מעולה?" אני לא יודע איך לענות, עד כמה שאני מבין: המוח שלו עבד בצורה לא רגילה, *ולכן* הוא היה פיזיקאי תיאורטי מעולה. 1 וכל זה בלי לצטט מהאגדה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |