בתשובה לאורי פז, 21/04/05 11:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איינשטיין הסביר את הסיבות לתחושת ה*השתייכות* שלו ל*עם היהודי*. החגיגה הפרועה של מחשבה חופשית שהוא מדבר עליה היא נכונה, לפי הסברו, לגבי *כל* סמכות, והגישה הספקנית היתה כלפי כל האמונות. אי לכך, גם אם מצא דברים לא נכונים בב"ח (לא חסרים דברים לא נכונים בתנ"ך, אך איינשטיין ברגישותו הרבה אולי הבליט אותם פחות) - במה שנוגע ל*אמונה* - אין איש יכול לנכס לו את אמונת איינשטיין, לא נוצרי ולא יהודי - ואתה ניכסת לך את אמונתו כאן באתר כמה וכמה פעמים והשתמשת בו כ"הוכחה" כביכול, בדברים שהוא מעולם לא שאף להוות הוכחה לאיש. והאנשים החופשייים והמתקדמים כאן, חלקם אתאיסטים, לא ניכסו להם דבר אלא ניסו, ללא הצלחה, כרגיל, להעמיד אותך על טעותך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
==> "ואתה ניכסת לך את אמונתו כאן באתר כמה וכמה פעמים והשתמשת בו כ"הוכחה" כביכול, בדברים שהוא מעולם לא שאף להוות הוכחה לאיש". סימוכין בבקשה. לדבר שטויות באוטומט כל ילד בגן יודע. ==> "איינשטיין הסביר את הסיבות לתחושת ה*השתייכות* שלו ל*עם היהודי*." נכון, וככאלה הובאו דבריו על ידִי, לתשומת ליבו של דובי, שאינו מוצא את הסיבות הנכונות לתחושת ההשתייכות שלו לעם היהודי. באותה המידה, איינשטיין יכל גם להתמרד כנגד סיבות אלה, כמו דובי ואחרים, וקל היה לו יותר לדבוק בערכי הנצרות, שעל ברכיהם חונך כשלמד בבי"ס יסודי קתולי במינכן ואף נראה כי לא היתה לו שום בעיה להחליט להינשא למילווה מאריץ', אשתו הראשונה, שהיתה קתולית. ולימים, להתחרט על הצעד הזה עד עמקי נשמתו. ולהינשא שנית לקרובת משפחתו היהודית, אלזה לוונטל איינשטיין. ==> "החגיגה הפרועה של מחשבה חופשית שהוא מדבר עליה היא נכונה, לפי הסברו, לגבי *כל* סמכות, והגישה הספקנית היתה כלפי כל האמונות". אכן כך, כפי שאיינשטיין כותב וטוען מפורשות. אולם, אילו רק קראת את מלוא הטקסט, היית למד גם שזו היתה גישתו ש"שוב לא הניחה לי, *למרות שבתקופה מאוחרת יותר אבד חלק מחריפותה המקורית בשל הבנה טובה יותר של הקשרים הסיבתיים*". לאילו "קשרים סיבתיים" מסייגי גישתו כלפי כל סמכות הוא מתכוון כאן לדעתך? לשם כך מן הראוי לבדוק מדבריו שלו, אולי בכתבים אחרים, למה בדיוק כוונתו. זאת במקום לבוא ולנחש ב"אולי" כזה או "אולי" אחר, כפי שמופיע בתגובתך. ועל כך, כאמור למעלה, ברשימה שעתידה לראות אור, אי"ה. ==> "והאנשים החופשייים והמתקדמים כאן, חלקם אתאיסטים, לא ניכסו להם דבר אלא ניסו, ללא הצלחה, כרגיל, להעמיד אותך על טעותך". לענ"ד, יש לך טעות בפרשנות הכתובים. הניכוס לאמונותיהם האישיות בא לידי ביטוי בעצם הצורך שבציון העובדה שאיינשטיין ציווה לשרוף את גופתו וכו'. דובי אף טען לא מזמן שאיינשטיין היה פשוט אתאיסט, חד וחלק, שהרי דובי הוא אתאיסט... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |