|
"מכניקת הקוואנטים עצמה איננה תיאוריה; נכון יותר לומר שהיא מסגרת שכל תיאוריה פיסיקלית בת-זמננו חייבת להתאים את עצמה לתוכה. מסגרת זו, כידוע לכל, מחייבת ויתור על הדטרמיניזם שאיפיין את הפיסיקה הקודמת, ה'קלאסית', משום שמכניקת הקוואנטים מאפשרת, אפילו עקרונית, רק חישוב של הסתברויות. הפיסיקאים יודעים כיצד להשתמש בה לניבוי ההסתברויות של תוצאותיו האפשריות השונות של ניסוי. מאז גילויה ב- 1924, פעלו ניבוי מכניקת הקוואנטים בשלמות בכל פעם, עד לרמת הדיוק של הניסוי המסוים ושל התיאוריה המסוימת שעל הפרק. אבל למרות ההצלחה המתמדת הזאת, עדיין איננו מבינים עד תום, ברמה העמוקה ביותר, את משמעותה האמיתית של מכניקת הקוואנטים, במיוחד כשאנו מחילים אותה על היקום בכללותו. במשך יותר משלושים שנה התקדמו אחדים מאתנו לקראת בנייתה של מה שאפשר לכנות 'הפרשנות המודרנית' של מכניקת הקוואנטים, המאפשרת לנו להחיל אותה על היקום וגם לטפל באירועים מסוימים הנוגעים לגופים פרטניים, במקום לעסוק רק בניסוים בני-שיחזור על פיסות חומר שאינן שונות במאומה זו מזו".
("הקווארק והיגואר", פרופ' מארי גל-מן, אבי תיאורית הקווארקים).
|
|