בתשובה ליונתן, 19/07/01 15:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הריגתו של ז'אן בכור הנה עובדה המוכיחה שלמהומות אוקטובר היה פוטנציאל קטלני. על סמך עובדה זו ניתן לטעון (וזה לא יהיה ספקולטיבי פחות ממרבית הטענות שהושמעו בדיון זה) שהשימוש בירי בזמן המהומות היה הכרחי על מנת למנוע מקרי מוות דומים של אזרחים עוברי אורח ושל שוטרים. ואגב, אם כבר נצמדים לעובדות-במהומות לא נהרגו 13 אזרחים ישראלים אלא 12 אזרחים ישראלים ופלסטיני תושב השטחים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מותו של אדם בתאונת מצנח-רחיפה לפני שבועיים, הנה עובדה שמוכיחה שלמצנחי רחיפה יש פוטנציאל קטלני. די לחכימא... אני מצטער אבל ההכללה שביצעת כנראה קצת מוגזמת. הבאתי את מקרה עסיל עאסלי כדוגמה. ניתן אולי להסיק שכמו תמיד היו מקרים של ''אין ברירה'' (וגם אותם צריך לברר, מדוע משטרת ישראל לא מצויידת באמצעים מספיקים לפיזור הפגנות לאחר חמישים שנה) ומקרים של ירי שאינו מוצדק בשום אופן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חוזר ומזכיר-בוועדת אור הסתבר שאין אף עד ראיה לאופן שבו נורה אסיל. אין שום הוכחה לכך שהיר בו לא היה מוצדק. יתכן ונורה בדם קר וולא סיבה ויתכן גם שהיתה פליטת כדור, וכו' וכו' ספקולציות. לגבי מצנחי רחיפה- סלח לי אם אציין שזוהי התחכמות קצת מאולצת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני בקי מספיק בדיוני הוועדה, ואת מקרה אסיל אעסלי אני זוכר יותר מאותו עימות טלויזיוני בו נכחו חבריו מתנועת "זרעים של שלום". העובדות שאני זוכר הן: א. הוא נורה בגבו. ב. נסיבתית, בניגוד לאחרים, הוא חבר תנועת-שלום. אפשר לטעון שאין הוכחה שהירי בו היה לא מוצדק, ובאותה מידה שאין הוכחה שהירי בו היה מוצדק. ייתכן גם שכל מקרי המוות היו כתוצאה מפליטות כדור. אפשר, ספקולציות. לגבי מצנחי-הרחיפה, זה תרגיל קלאסי – בדיקה האם טענה הוא נכונה על ידי החלפת נושא תוך שמירת המשמעות. יתרה מזאת, תקן אותי אם אני טועה אבל רצח ז'אן בכור לא היה בזמן הפגנה אלא דווקא במארב. לכן, אינך יכול להסיק ממארב לגבי פוטנציאל האלימות של ההפגנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נורה בגבו? אתה בטוח? אולי אתה אומר את זה כי זה מה שאמרו חבריו בתוכנית טלוויזיה? אני חוזר ואומר -אחרי שקראתי תיאורים מזעזעים בעיתונות על אופן הריגתו של הנער הופתעתי לגלות שבדיוני ועדת אור הסתבר שאין אף אחד שממש ראה את אסיל נורה. שנית, ודאי שמדובר בספקולציות. זאת בדיוק כוונתי. ולגבי חברותו של אסיל בתנועת שלום. אנשים , ובייחוד צעירים, עשויים בהחלט להיגרר להלך רוח אלים בנסיבות מסוימות למרות שהדבר נוגד את אמונתם. דוגמא מסוימת לכך היא משפחתו של אסיל עצמו: אני מאמין שאם אחז בערכי שלום ואחווה הרי שרכש אותם ממשפחתו. בני משפחתו רואינו בעיתונות זמן מה לאחר הריגת בנם והביעו עמדות קיצוניות ביותר. ברור שאפשר להבין אותם-ובאותה מידה אפשר להבין איך בחור רודף שלום יחטוף "קריזה" כאשר הוא שומע על כך שבני עמו נהרגים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. האם יש בידך קישור לעדויות בוועדה שיישב את המחלוקת בשאלה הבליסטית-משהו? אני בפירוש זוכר שסגן שר הביטחון, מר אפרים סנה, לא הכחיש את הטענות שהועלו על ידי הקהל באותו עימות. מה שאני זוכר בנוסף זה שהוא נורה במרחק מה מההפגנה (כמאה מטרים או יותר) בה לא השתתף, בכלל בעת שישב. והתכונן ללכת לביתו. ב. נכון, אמרתי - נסיבתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לחשוב, פעיל בתנועת שלום. אני מכיר טרוריסט שקיבל את פרס נובל לשלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על סמך עובדה זו, לא ניתן לטעון שום דבר שיהיה רלוונטי לגבי נסיבות מותם של 13 האחרים. איש מהם, כאמור, לא נורה למוות באותו ארוע. כמובן, שעד לפירסום מסקנות הוועדה, הכל ספקולציות, במידה כזאת או אחרת. כמו רוב המגיבים כאן גם אני מסתמך על הפרטים, או חלק מן הפרטים, שפורסמו בעיתונות, ומהם עולה שכנראה ברוב המקרים רבים (שבהם אכן ירו והרגו), לא נוצרו סיטואציות של סכנת חיים לשוטרים, או לאזרחים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסה בבקשה לרדת לסוף דעתי: 1. אזרח (ז'אן בכור) נרגם למוות בכביש החוף. 2.רכבים נרגמו באופן דומה בצירים מרכזיים אחרים, כגון ואדי ערה. מספר אזרחים נפגעו קשה כתוצאה מכך. 3.המשטרה ניסתה להרחיק את המתפרעים מהצירים שאותם חסמו ושאת הנוסעים בהם רגמו. 4. תוך כדי התמודדות זו נורו ונהרגו מתפרעים. האם יתכן כי סעיף 4 נבע מכך שהמשטרה לא הצליחה באמצעים פחות קטלניים למנוע את סעיף 2 וחששה לחזרה של סעיף 1? יחד עם זאת, אני חוזר וטוען שחלק ניכר, אם לא כל מקרי ההרג היו נמנעים אילו למשטרה היו כוחות גדולים ומיומנים בהתמודדות עם מהומות אלימות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שיש בעיה במעבר מסעיף 2 לסעיף 3. האם אתה יכול לפרט (אולי באחוזים) כמה אנשים נהרגו ב"פתיחת צירים" וכמה אנשים נהרגו בהפגנות בשטחים פתוחים? נדמה לי שזה יוכל להכריע בשאלת רלוונטיות מקרה ז'אן בכור. גם שאלת העיתוי (לפני או אחרי רצח ז'אן בכור) רלוונטית. אם תראה שעיקר ההרוגים היו ב"פתיחת צירים" ולאחר רצח ז'אן בכור אזי נראה לי שתוכיח את טענתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב - האם כשחרדים זורקים אבנים, הן פחות מסוכנות? או אולי הן "יודעות", האבנים, שנזרקו על-ידי יהודים, ומשום-כך אל להן לפגוע? ועדיין - מעולם לא ירו אש חיה במפגינים חרדים, ואני מקוה שזה גם לעולם לא יקרה. דני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שציין גם ערן בתגובתו, אינני בטוח כמה, אם בכלל, מאותם 13 הרוגים, נהרגו במאבק על הצירים. ברור לחלוטין שלפחות חלקם לא נהרגו בנסיבות כאלה. בנוסף האם לא היה הגיוני יותר מבחינת המשטרה, קודם כל לסגור בעצמה את אותם כבישים (דבר שגם לא היה מצריך כמות גדולה של כח אדם) ולדאוג שנהגים תמימים לא יגיעו למקום, עד שלא יוסר החשש לשלומם לחלוטין? למשטרה אכן חסרה מיומנות בפיזור הפגנות אזרחיות, (ויתכן גם שהיא חסרה כח אדם באותן מהומות), אך כפי שכבר צויין כאן, מענין שבהפגנות אלימות אחרות (נכון, לרוב לא באותם מימדים ממש), אותו חוסר מיומנות לא בא לידי ביטוי באזרחים הרוגים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) לא טענתי שרק בצירי התנועה יכלה להיווצר סכנת חיים. 2) מדובר בצירים ראשיים (ואדי מילק, ואדי ערה) שלאורכם קיימים יישובים יהודיים בצמוד ליישובים ערביים. סגירת הציר למשך ימים שלמים פירושה היה, בין השאר, מצור על היישובים היהודיים (וגם הערביים). 3)חוסר המיומנות של המשטרה בכלל, ובפיזור מהומות בפרט, כן בא לידי ביטוי בעבר באזרחים יהודים הרוגים (גם אם לא במספרים כאלו). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |