בתשובה להאייל הירוק, 13/04/05 9:27
עם קשה עורף 293118
"לפי דעתי אין מקום לטענות לא מדעיות בניסיון לדלות אמת אובייקטיבית, מדוע? בגלל הסבירות לנכונותה. מכיוון שמרחב הטענות בלתי הניתנות להוכחה, הוא אינסופי ולרוב גם סותר אחד את השני. ההסתברות לנכונותה של כל הנחה שאינה מאוששת באמצעים אמפיריים שואפת לאפס."
למיטב הבנתי (אני מוצא את עצמי אומר זאת הרבה בדיוני האייל האחרונים), ישנם תחומים שאליהם המדע לא נכנס. מדע עשוי לנבא מה יקרה אם אפיל את קערת העץ שמולי. הוא לא יכול לתת לי הנחיה האם עליי להפיל אותה. הנחיה זו, ששייכת לתחום האתיקה, יכולה לנבוע מאמת אבסולוטית (זה מועיל יותר לחברה שלא להפיל קערות עץ, זה יפתח את מידותיי כאדם או שקערות עץ שאין מופלות על ידי אנשים צריכות להפוך לחוק טבע כללי) שהדיון בה הוא על פי מושגים אפריוריים ולא במונחים אמפיריים. בעיה אחרת היא שגם מרחב הטענות הניתנות להוכחה/הפרכה הוא אינסופי. אולי זה אומר שההסתברות לנכונות תורת הקוואנטים היא אפס. משהו אומר לי, מצד שני, שלא תפסול את העלאת תורת הקוואנטים לדיון.
עם קשה עורף 293181
כשאתה ניגש לדלות טיעונים עליך להבדיל בין טענות דסקריפטיביות, כלומר כאלה שמתארות מצב קיים - או באות להסביר אותו. לבין טענות נורמטיביות, שבאות לתאר כיצד ראוי שהדברים יקרו.

כאשר מדובר בטענות נורמטיביות, כמו הדוגמה שלך לגבי קערת העץ - אני חייב כרלטיביסט להסכים שאין כאן שום אמת אובייקטיבית וכל טענה שתשמיע לא יכולה להיות "נכונה" או "שגויה".

אבל כאשר מדובר במצב קיים, למשל קיומו של העולם - ואתה בא להסביר אותו אין כאן עניין בטענה נורמטיבית, אלא בטענה דסקריפטיבית שבאה להסביר מצב קיים - כלומר טענה שיכול להיות אמיתית/שקרית באופן אובייקטיבי.

אני אתן לך דוגמה, אתה יודע שנזרקו שתי קוביות ושהסכום שלהן הוא 7. כעת ישנה כת, שמאמינה בוודאות שהקוביות הראו את המספרים 5 ו2 ואומרים שהמספרים שתיים וחמש הם קדושים, ואסור להגיד עכשיו חמש, אלא רק "קמש" ובמקום שתיים, אומרים הזוג ברוך הוא.

בכל אופן אני חושב שהבנת את המטאפורה, רק שבמקרה שלנו הסכום יצא עשר בחזקת מיליון, ונזרקו המון קוביות.

עכשיו אני אתן לך דוגמה דומה, אבל עם משהו שכן ניתן להפריך באמצעים אמפיריים. פתאום גילית שהייתה מצלמה - שצילמה את אירוע הזריקה. בגלל שהצילום לא היה טוב, אתה יודע שבאחת הקוביות התקבלה התוצאה שלוש או ארבע.

זה בדיוק ההבדל בין טענות שאפשר להפריך לכאלה שלא, ברגע שאתה יכול להפריך את הטענות - אז ההסתברויות הן כבר לא יוניפורמיות מכיוון שיש לך מידע נוסף שעוזר לך להעריך את נכונות הטענה על סמך מידע קודם.
עם קשה עורף 295179
מטעמי צבא, לקח לי זמן רב לחזור אליך בנושא הזה.

האנלוגיה שתיארתי הבהירה את עמדתך, אך היא אינה בחזקת טיעון של ממש. באופן דומה, בריאתן עשוי להציג את אנלוגית התמונה המפורסמת של לייבניץ. המדען יכול לחשוב שישנו חוקיות בתחומים שהוא חקר, אך לא משנה כמה הוא חוקר, הוא רואה רק חלק מהתמונה. עכשיו, ניתן להניח מזה ש:
[I]
כל חלק בתמונה שלא ראינו עד עתה (שלא בדקנו באופן אמפירי) אינו רלונטי.
או ש:
[II]
א. שיש להפריד בין דיונים העוסקים בחלקים שראינו (אמפיריים) ובין דיונים שעוסקים בחלקים שלא ראינו (אפריוריים).
ומכאן יוצא,
ב. שבדיון שמשלב את שני החלקים אי אפשר לטעון כנגד "הטוען האמפירי" טענות אפריוריות ואי אפשר לטעון טענות אמפיריות כנגד "הטוען האפריורי".

"זה בדיוק ההבדל בין טענות שאפשר להפריך לכאלה שלא, ברגע שאתה יכול להפריך את הטענות - אז ההסתברויות הן כבר לא יוניפורמיות מכיוון שיש לך מידע נוסף שעוזר לך להעריך את נכונות הטענה על סמך מידע קודם."
מידע זה עוזר לי להעריך, אך הוא לא מונע ממני להעלות אינסוף אפשרויות שונות להערכת נכונות הטענה. אחרי הכל, גם אם הורדת מיליון אפשרויות, אינסוף פחות מיליון נשאר אינסוף.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים